היחס למקרים וחלומות - השגחה פרטית

שאלה

לכבוד הרב,

נידועה שיטת רבי מאיר שדברי חלומות לא מעלין ולא מורידין
(גיטין נב,א הוריות יג,ב וראה סנהדרין ל,א)
ולכן במספר מקרים רבי מאיר לא שינה את התנהגותו בעקבות חלום.

ודומני שכן נפסק להלכה בשו"ע.
ולדוגמה אדם שהניח לו אביו מעות והוא אינו יודע איפה הם, והודיעו
לו בחלום איפה המעות וגם אמרו לו שהם של מעשר שני, אע"פ
שהוא מצא את המעות באותו מקום שאמרו לו בחלום והחלום התברר כחלום
אמת אין למעות דין של מעשר שני והוא יכול להשתמש בהם.

השאלה:
האם הדין הזה הוא רק בחלום או גם באותות אחרים שאדם מקבל משמיים?
כגון יש פעמים שאדם שואל שאלה, פותח ספר תהילים או ספר אחר
כלשהו ומקבל תשובה לשאלה.
ולפעמים זה ממש תשובה מדוייקת לשאלה ולא חסרות דוגמאות.
ויש פעמים שאדם חושב על שאלה מסויימת, מסתכל על שלט ברחוב
ורואה פתאום תשובה לשאלתו.
למשל פעם אחת התלבטתי האם לשאול רב שאלה מסויימת, ובסוף
החלטתי לשאול את הקב"ה ולעשות את הטקסט הראשון שאני רואה
במסך המחשב כסימן וכתשובה לשאלה.
המחשב היה פתוח באתר מורשת-שו"ת של רבנים והדבר הראשון
שראיתי הוא הלחצן "שאל שאלתך".
ואכן יש הרבה אותות כאלה שמרוד דיוקם הם ממש בבחינת מופת,
כמו חלום שאומרים למישהו איפה נמצאים המעות והוא מגלה שזה
אכן שם.

אז האם הדין של דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין הוא רק לגבי
חלומות ממש או שה"ה גם לשאר מופתים שאדם רואה משמיים שאין
לשנות את ההתנהגות והמעשים בגללם אע"פ שרואים שהם בהשגחה פרטית?

תשובה

חז"ל קבעו שיש דברים שהם אינם ניחוש אלא סימן. לכן אם אתה תולה
בכל הדברים הללו אם לעשות או לחדול זהו ניחוש האסור. אולם אם
אתה מוצא בכך סייעתא דשמיא לדרך מסויימת זה מותר. וכן חלומות
לפסוק עפ"י הם, לא רצוי ולא ראוי, אלא אם באמת יש בהם גילוי
תשובה ברורה.

הרב יעקב אריאל |