יחס לחילוניים בימינו, כיבוש משחית

שאלה

שלום לרב אריאל!

בספר "ספרן של יחידים" של הרב הלל צייטלין, עמ',238-240,
הרב צייטלין מספר על פגישתו עם רבי חיים זוננפלד ועל שיחתו עמו:

" והנה רחבו ונסבו הדברים על הצעירים, בייחוד על החלוצים.
מלחמה גדולה לנו עמהם, אמר לי, לא נוכל להתפשר עמהם כלל.
לא אוכל דברם לשלום. לאויבים היו לי, הרב מיפו(כן קרא רבי
חיים את הרב קוק) מקרב אותם בכל מיני קירוב, ואני לא כן עמדי.
חשודים הם אצלי על כל דבר אסור.
החילותי להסביר לו את עיקר מהותם של צעירים אלו ואמרתי,
שאי אפשר לדון אותם רק על פי חופשיותם בענייני דת, כי
פנימיותם טובה בודאי מחיצוניותם, והראיה, שמוסרים את נפשותיהם
בשביל גאולת הארץ וישוב הארץ.
(והרב זוננפלד עונה לרב צייטלין:) ---גם הרב מיפו אומר כן,
אבל אין דרכו זה ישר בעיני, מה לנו ולפנימיותם? ה' יראה ללבב,
אבל אנו, בני אדם, אין לנו אלא דברים שהם נגלים ולפסוק על פי
הדין וההלכה.
--- ובכל זאת, אמרתי, הלא כוונתם של אלו הצעירים טובה,
ומי יודע דרכי ההשגחה? ואם מסבב הסיבות הביא אותם לארץ
הקדושה ושם אותם לבוני ארצו, בודאי ראה בהם נקודות טובות
שאינן באחרים, אף שהם אלה האחרים לכאורה טובים וישרים מהם,
אפשר "דנפיק מהן בנין דמעלי"... ואפשר שבני בניהם יהיו
צדיקים גדולים מבני החבריא של מלך המשיח...
--- אפשר. הכל אפשר. בודאי יודע הקב"ה מה שהוא עושה.
אם הביא אותם הקב"ה לארצו בודאי יש לו סוד גדול בזה, אבל
הלא זוכר אתה את המחלוקת שבין ישעיהו ומנשה (בברכות),
שחזקיהו אמר: חזאי, דנפקו מיני בני דלא מעלי וישעיהו השיבו:
"בהדי כבשי דרחמנא למה לך? מאי דמפקדת בעי לך
למעבד". אנו אין לנו אלא דברי הפוסקים הראשונים והאחרונים
וחייבים אנו לענוש את עוברי הדת בכל חומר הדין ואם יש לו,
לקב"ה, סודות ונסתרות הטוב בעיניו יעשה. "

אח"כ הרב צייטלין מספר על פגישתו עם הרב קוק.
הרב צייטלין אומר לרב זצ"ל: "אבל בהדי כבשי דרחמנא למה
לך", והרב קוק עונה לו:
לא, ענני הרב, אין הדבר כן. דווקא "כבשי
דרחמנא"... אין עתה שנים ככל השנים שקדמו להן... חיים אנו
לא רק בתקופה של "עקבתא דמשיחא", כי אם רואים אנו לפנינו
התחלתם של ימי המשיח עצמם. עתה צריך להשקיף ולהביט לא רק
בנשמותיהם של בני אדם ולא למראה עיניים נשפוט עליהם, כי אם
על פי שאיפות הגאולה ועל פי המעשים אשר הם עושים לטובת
הגאולה...
כשארכו עוד הדברים על ענין החיצוניות והפנימיות שבנשמות הראה
לי הרב מקום אחד ב"תיקוני זוהר", שבו נאמר שדורו של משיח
יהיה "ביש מבחוץ וטב מבפנים"...

שאלותיי הן כדלקמן:

1. הרב (קוק) אומר שצריך לשפוט את החילונים "על פי שאיפות
הגאולה ועפ"י המעשים אשר הם עושים לטובת הגאולה", ולכן הוא
קרב אותם וכדומה. גם באורות עמ' פד, הרב מסביר שהחילונים
משלימים את הציבור הדתי בשאיפות הכלליות למען ארץ ישראל(דבר
שהיה אז חסר בציבור הדתי).
כיום, למיטב הבנתי, המצב הוא שלרוב החילונים אין שאיפות גאולה
ובטח שהם לא עושים מעשים לטובת הגאולה(כמדומני שהרב קוק
התכוון לישוב הארץ במסירות נפש של החילונים בדורו, דבר שהיום
עושה בעיקר הציבור הדתי לאומי). אז לפי זה, לא צריך להסתכל
בכלל על פנימיותם של החילונים כיום! ולכאורה, אין שום דבר שהם
יכולים להשלים אותנו! (ואני מודע לכך שהרב חזה זאת בפסקה הבאה
באורות פ"ד "מקובלים אנו שמרידה רוחנית תהיה בא"י
ובישראל..."). והמקור שהרב הביא מתיקוני זהר, אומר אולי את
המציאות, אבל למה שננהג כך למעשה?
האם זה באמת כך? מדוע?

2. מה גם שהבנתי שהרב צבי יהודה התנגד לשילוב ההלכה עם
הקבלה(אני מודע לכך שזה נושא ענקי שאני לא מבין בו הרבה...),
והוא הביא תמיד את החתם סופר, שאומר שזה כלאיים וכו'... ?
אז גם אם יש מקור בקבלה שאומר שבדורו של משיח יהיה פנימיות
טובה לאנשים זה לא אומר שנוהגים כך להלכה!

3. מה הרב חושב על הדעה (שמחזיק בה אחד מרבני הגוש),
שהרב קוק לא חזה את השואה(אולי אפשר לומר שבמאמר
"שופרות" היה מין חיזיון כזה, שהרי הרב הזכיר שם את היטלר
(ימ"ש) שנזכה לכך שלא יכריח אותנו לעלות ולהתקבץ לארץ?),
והשואה שינתה את פני המצב, ושהרב היה בטוח שהמשיח עומד
להגיע עוד 50 שנה, ושאם הרב קוק היה חי בזמן השואה, הוא היה
משנה את משנתו בדברים רבים?

4. שאלה קצת לא קשורה לדברים שכתבתי לעיל:
אחד מרבני הציונות הדתית כתב שלא יכול להיות ש"הכיבוש
משחית", כיון שכיבוש הארץ הוא מצווה מן התורה,
ולא יכול שמצווה תשחית את הנפש. בנוסף, שומעים הרבה פעמים
טענה, שהכיבוש משחית רק את מי שכבר מושחת בנפשו וכדומה.
אבל מה לעשות, שהרמב"ם כותב, שדוד המלך נעשה יותר אכזרי
בגלל המלחמות הרבות שלחם?? כלומר, לפי הרמב"ם (לכאורה?),
"הכיבוש משחית" !

אשמח אם הרב יבהיר לי את הדברים. סליחה על אריכות השאלה.

תודה רבה!!!

 

 

 

 

תשובה

1. ההסתכלות של הרב קוק על הדור הרבה יותר עמוקה ממה
שהזכרת. אין זה מתחיל מ"טב מלגו ורע מלבר" זוהי הסתכלות הרבה
יותר מקיפה על ההנהגה האלוקית של הדור (ראה המצוטט מאגרת
בראש אורות התשובה). הטב מלגו אינו רק חוזק העשיה בענייני החול,
אלא הוא התבטא בעניין זה בהקמת המדינה ולפניה, וכיום שהיניקה
הנסתרת משורשיהם הרוחניים הישראלים נתמעטה ה'טב' התכסה והסתתר
אבל לא נמוג ואיננו. וההנהגה האלוקית לגאולת ישראל ממשיכה בדרכה
ומרוממת את עם ישראל. וגם תהליכי הסתר הפנים כמו "ההתנתקות"
וכד' הם חלק מתהליכי הגאולה הכוללים והכל בשליטה ובהובלה אלוקית.

2. הרב זצ"ל לא אמר שצריך לשנות את ההלכה ח"ו, ואין הוא
נושא לציבור החילוני פנים, אלא הוא דורש שלא יתייחסו רק לתופעות
הנגלות על פני השטח אלא לאישיות כולה ובאישיות יש צדדים חיוביים
וצדדים מקולקלים. ואותם צדדים מקולקלים כאשר אין להם הכוונה
רוחנית נכונה נושאים ראש ומעמידים לעצמם אידיאולוגיות מקולקלות
והופכים להיות יותר ויותר פושעים ומקולקלים. אבל המהות הפנימית
הישראלית נשארה וע"כ לא יועילו כל הנסיונות לכסותה בערמות אשפה.

3. איני יודע מאין לאותו ת"ח אותה אמירה על הרב זצ"ל. מהרב
צב"י בנו וממשיך דרכו שמענו עשרות פעמים שהתהליכים שאנו עסוקים
בהם יכולים להימשך מאות שנים.

4. ראשית, הרמב"ם לא כותב שדה"מ נעשה יותר אכזרי כתוצאה
מהכיבוש אלא רק שהוא התאכזר לאויבי ה'. היה צורך להשתמש
במידה זו בתנאים ההם כראוי להם אולם הא גופה שדהמע"ה היה בעל
מידה זו יש בה העדר שלמות ביחס לאידיאל הגדול. היה כאן שימוש
במידה הראויה ובמקום הראוי ובמינון הנכון במצות נביא.אולם לא ראוי
להשתמש במידה זו בתנאים אחרים ובתאים אחרים היא מהווה חסרון.
לגבי ההוראה לנתן הנביא שדוד לא יבנה את ביהמ"ק "כי דמים רבים שפכת":

א. נתן לא אמר זאת הוא נקט בנימוק אחר. דויד הוא שאמר זאת
על עצמו מתוך בקורת עצמית
ומענין שתי התיחסויות יש במדרש, ראשית שביהמ"ק בגלל קדושתו
ראוי שיהיה מורם מעל המלחמות האנושיות וגישה זו תואמת לרמב"ם,
לעומת זאת גישה שניה שאם דוד יבנה את הבית אי אפשר יהיה
להחריבו כי דמ"י חי וקיים. וע"כ לא הורשה לבנותו.
עכ"פ בכל מעשה אנוש יש צד נסיון אם אין האדם עומד בו הוא
משחית ואם האדם עומד בו הוא מרומם. אבל ברור שמי שאינו יודע מה
הוא עושה בא"י ולשם מה הקב"ה שלחו מפיל את האשמה על המצב
ולא על עצמו שאינו עומד בנסיון.

 

 

 

הרב יעקב אריאל |