מחלוקת לשם שמים

שאלה

בעניין המחלוקת באופן חיוב וקיום מצוות "ואהבת לרעך כמוך" בין
הרמ"א לאדמו"ר הזקן.

הרמ"א סובר שכל מי שהוא עמך במצוות מצווה לאהוב אותו(כולל כל
החיובים ההלכתיים בכך) ורק אותו ואילו אדמו"ר הזקן סובר הפוך
לחלוטין, כלומר רק מי שהוא עמך במצוות (הווי אומר מקבל עול
תורה ומצוות) ולא שב לאחר שהוכחת אותו מצווה עליך לשנאו וגם
זה רק לאחר שהוכחת אותו ואינו שב מחטאו...אולם מי שאינו
חבירו ואינו מקורב אצלו(כגון מי שחלה עליו לכאורה הגדרת "רשע")
דוקא אותו צריך לאהוב וכלשונו (תניא פרק לב) "על זה אמר הלל
הזקן הוי מתלמידיו של אהרון אוהב שלום וכו' אוהב את הבריות
ומקרבן לתורה.

נמצאנו למדים לפי שיטת אדמו"ר הזקן שמצוות ואהבת לרעך כמוך
הינה חובה על כל יהודי ויהודי והינה חיוב גמור מצד הנפש האלוהית
שבו ושייכותו לכלל ישראל ולא רק מצד הספק (כפי שאמר הרב
קוק).

הנני מבקש מכבוד הרב לישב את המחלוקת הזו.

תשובה

תשובה איני מכיר מחלוקת זו. ולפי הבנתי אף הרמ"א מחייב לאהוב
כ"א מישראל אף אם חטא לפני שהוכיחו אותו, ובימינו ספק אם יש
מוכיח כראוי ומקבל תוכחה כראוי. עי' או"ח סי' קנו במג"א ובמשנה
ברורה.

הרב יעקב אריאל |