רוח הקודש של חכמי התלמוד

שאלה

לכבוד הרב,
נאמר שכל דברי גמרא והראשונים חוברו ברוח הקודש
אם כל הגמרא והראשונים נאמרו ברוה"ק, כיצד מצינו שאומרים
לפעמים על אמורא או תנא או ראשון שהוא טעה?
רבא כמה פעמים חזר בו מטעותו, וכן לפעמים פוסק משיג על פוסק
אחר בטענה שאם היה רואה מקור מסויים היה חוזר בו.
ואם כל דבריו נאמרו ברוה"ק איך יכול להיות שנעלם ממנו מקור?
הרי רוח ה' דיבר בו ומלתו על לשונו.

 

 

תשובה

ישנם כמה סוגים של רוה"ק. רוה"ק של תורה שבע"פ המבואר במס'
ב"ב (דף יב וברמב"ן שם) אין הכוונה לכך שההתוכן והניסוח הוא
באמירה אלוקית, אלא הכוונה סייעתא דשמיא מיוחדת לבאר ולברר
תכנים מסויימים הנובעת מתוך הדבקות הפנימית של חכמים ברבש"ע
בישראל ובתורה. הגילוי של אותו רוה"ק הוא במחשבות שכליות ולא
בגילוי רוחני בהתבטלות כוחותיו הגופניים כנביאים. ולכן כיון שאותה
רוה"ק לביטוי תכנים עוברת דרך שכל החכם ישנו מקום לטעות ולחזרה
מדבריו הקודמים.

הרב יעקב אריאל |