רוצחים בשגגה,תפילות כגד קורבנות ואיבוד ע"ז בימינו

שאלה

שלום לכבוד הרב שליט"א.
1.ידוע שהאמהות של הכהנים הגדולים היו נותנות אוכל ומטעמים לרוצחים בשגגה,כדי שלא יתפללו שבנם ימות. נמצא,שאם אדם מתפלל לקב``ה, שיהרוג את פלוני אלמוני,ה` יאזין לתפילתו ויבצע את בקשתו. האם כך הדבר? ואם נאמר שהקב"ה לא יאזין לתפילתו,מדוע האמהות של הכהנים הגדולים נותנות לרוצחים בשגגה אוכל ומטעמים?
2.מדוע עזרא ובית דינו ראו לנכון,לתקן לנו את תפילת שחרית ומנחה כנגד הקורבנות.(בוקר ובין הערביים) מה כל כך מיוחד בקורבן התמיד שעשו כנגדו תפילות? מדוע הם תיקנו את תפילת ערבית,הרי לא הקריבו קורבן תמיד בלילה?
3.מצות עשה: "לאבד עבודה זרה ומשמשיה"(פרשת ראה) שנצטוינו לאבד בתי העבודה זרה כולם בכל מיני איבוד... ספר החינוך כותב: "נוהגת בזכרים ונקבות בכל מקום ובכל זמן,שמצוה עלינו לאבד שם עבודה זרה אם יש כח בידינו.אבל אין אנו חיבין לרדוף אחריה לאבדה,אלא בארץ ישראל בזמן שידינו תקיפה על עובדיה.והעובר על זה ולא אבדה כל זמן שיש ספק בידו-בטל עשה זה".
מדוע אנו לא שורפים והורסים את הכנסיות שיש בארץ ישראל? הרי ידינו תקיפה על עובדי העבודה זרה,והנוצרים נחשבים לעובדי עבודה זרה!!! האם בימינו אנו פטורים ממצוה זו בגלל תגובת אומות העולם?
אשמח אם הרב יענה לי.
תודה רבה וכל טוב.

תשובה

1. איננו מבינים את כל דרכיו של הקב"ה. רק כדי לבאר במעט:
הקב"ה במצות רוצח בשוגג שגולה יצר זיקה בין הרוצח לבין מות הכהן הגדול. הגמרא מסבירה מקצת מטעם הדבר כיון שמוטל היה על הכהן הגדול להתפלל על דורו שלא יקרו לו כל מיני תקלות.הוא אחראי לכך שלא תהיינה תאונות קטלניות. עליו ליצור אוירה שבה אנשים יזהרו יותר. נמצא שיש כלפי הכה"ג טענת התרשלות. ולכן מי שתובע את דינו כלפיו יש מקום לקבל דבריו. כמו"כ במשנה במכות לא כתוב כפי שהבאת אלא: מחיה וכסות.
2.קרבן התמיד גורם להשפעת חיים אלוקית תמידית בישראל,ולכן תקנו כנגדם שחרית ומנחה. וה"ה תפילת ערבית כנגד אברים ופדרים שהיו קרבים בלילה.
3. איננו עושים זאת מכמה סיבות:1. יש יהודים ובתי כנסיות בגולה שעלולים להיפגע אם נפגע כאן בכנסיות. 2. עם הקמת המדינה הובטח שנקיים בארץ חופש פולחן לכל הדתות. ללא הבטחה זו לא היו אומות העולם תומכות בהקמת המדינה ובהמשך קיומה. 3.גם ללא הסיבות הקודמות לצערנו יד התורה אינה תקיפה. הלא בבתי ספר חילוניים התורה לא נלמדת. רוב החוק והמשפט אינו מבוסס על התורה וכך הדברים מתנהלים בכל בתי המשפט. אף כוחנו התורני דל, שהרי אין לנו סמיכה ואיננו יכולים לדון דיני קנסות, נמצא שהן מצד הכח שהתורה נתנה לנו בימינו והן מצד המציאות אין ידינו תקיפה.

הרב יעקב אריאל |