שבח הקב"ה מפי נכרים ומעלת ישראל

שאלה

על נבוכדנצר מספרת הגמרא (סנהדרין צב/ב) באו עצמות וטפחו
לו לאותו רשע על פניו, אמר: מה טיבן של אלו, אמרו לו: חבריהן
של אלו מחיה מתים בבקעת דורא, פתח ואמר: אתוהי כמה רברבין
ותמהוהי כמה תקיפין מלכותיה מלכות עלם ושלטניה עם דר ודר
וגו'. א"ר יצחק יוצק זהב רותח לתוך פיו של אותו רשע שאילמלא
בא מלאך וסטרו על פיו ביקש לגנות כל שירות ותושבחות שאמר דוד
בספר תהלים, ע"כ. פירש רש"י 'לגנות - שהיה מסדר שבחות
נאות יותר מדוד ואילו אמרן הקב"ה היה נוטה אחריהן יותר מאחרי
השירות שעשה דוד'.
האם קיום עם ישראל וכן שכר ועונש תלוי בהתנהגות עכו"ם ולא אך
ורק בהליכה בדרך תורה ומצוות? כיצד רשע שמהלל את הקב"ה
יכול היה לגרום (לשון רש"י) ש'הקב"ה היה נוטה אחריהן יותר
מאחרי השירות שעשה דוד'. כיצד יתכן כך, והרי זה לא נתפש, כי
דוד המלך משיח ישראל ע"ה זיע"א הרגל הרביעית במרכבה,
אהוב ה' המשורר הלאומי האם יש גדול ממנו? ואם יש תשבוחות
יותר משובחים מספר תהלים שעליו מבוססים תפילות עם ישראל
לדורותיו, היכול גוי רשע נתעב ומשוקץ לגרום לקב"ה כביכול
לנטות אחריו יותר מדוד המלך? איני מבין זאת.
וכן נמצא דבר דומה בהמשך הגמרא (סנהדרין צו/א) כשהגיע
גבריאל ועצר את נבוכדנצר לאחר ארבע פסיעות שעשה לכבוד
הקב"ה, אמר ר' יוחנן אילמלא (לא) בא גבריאל והעמידו לא היה
תקנה לשונאיהם של ישראל.
עצירת הרשע מראה רצונו של הקב"ה בישראל ולא בעכו"ם, וגם
מצאתי במדרש שוחר טוב תהילים מזמור ה' וז"ל, אמר לו הקב"ה,
רשע אתמול אמרת (דניאל ג/טו) ומאן הוא אלהה די ישזבינכון מן
ידי, ועכשיו אתה אומר קלוסי, איני רוצה לא בך ולא בקלוסך. ומי
יקלסני, ישראל שנאמר (ישעיה מג/נא) עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו.
אבל העובדה שרשע יכול לפעול טוב ובכך להטות הכף נגד
ישראל, צריכה ללמדנו שעלינו להיזהר מלפרסם שמו של הקב"ה
בגויים פן יהלל רשע עכו"ם את הקב"ה, כוון שזה יפגע בנו. והרי
זו דרכו של אברהם אבינו ע"ה היתה לפרסם אלהותו יתברך
בעולם. וכן התכלית אמר הנביא (ישעיה נו/ז) וכן אנו אומרים בעלינו
לשבח "וכל בני בשר יקראו בשמך...יכירו וידעו כל יושבי תבל".


אנא הרב דבריך בעניין,

תודה וכל טוב.

תשובה

דבר ברור הוא שאף נכרים מקבלים שכר על מעשיהם הטובים.
המדרשים שהבאת רוצים להדגיש את מעלת השבח האלוקי מפי רשעים
גדולים ולכן משווים זאת לתהילים. אין, לפי הבנתי, בכוונת המדרש
להביע ערעור על בחירת ישראל וסגולת ישראל אלא להראות את
חשיבות השבח העולה מן הגהינום כשם שעולה מגן עדן. המלאך אינו
משהו מחוצה לנבוכדנאצר אלא הוא עצמו כאשר הוא חוזר לעצמיותו
הרשעה. והמדרש מדגיש את שני הצדדים שבו.

הרב יעקב אריאל |