תורה ומדע - הרמב"ם ואריסטו, הרב קוק

שאלה

שלום לכת"ר.
בכנס אמונה ומדע לבני הישיבות אמר הרב ש:
א. הרמב"ם לא העז לחלוק על אריסטו מכיוון שאריסטו נחשב
בזמנו כאינשטיין בזמננו.
ב. הרב קוק סבר שהרקע להתפתחות ההשכלה נבע מרפיסות
מוסרית אצל אנשי הדת או/ו חלישות המדות המוסריות.
בנוגע לרב קוק לא ברור לי היכן הוא אמר זאת ? ואיזו חלישות
מוסרית הוא מצא באנשים ההולכים לאורה של הדת ? מבקש לקבל
דוגמת המחשה ?
לגבי הרמב"ם:איך יתכן לומר כך על אדם אשר אמר קבל האמת
ממי שאמרה ואשר אמר הייתי כותב את כל מורה נבוכים למען אדם
אחד. אלא האמת הינה שהרמב"ם הבחין בין אריסטו הפילוסוף
לאריסטו "המדען". הרמב"ם קיבל את ההנחות של אריסטו
"המדען" ומביא את ההקדמות שלו במורה נבוכים בתחילת החלק
השנימכיוון שאלה היו האמיתות ה"מדעיות" המקובלות אז אולם באשר
לאריסטו הפילוסוף הרמב"ם שלל את דרכו בתכלית השלילה רק
שאופן ההוכחה שלו הוא שגם לפי שיטת אריסטו בקדמות העולם ניתן
להגיע להכרה במציאות האל וכן הרמב"ם מראה שהסתירות לגבי
שיטתו בקדמות הינן רבות יותר מאשר הסתירות באשר לשיטת החידוש
שהינה שיטת חז"ל והבסיס לאמונה.
בברכה,

 

 

 

תשובה

ראשית, הרמב"ם לא חלק על אריסטו לא מפני שלא העז אלא מפני
שלא ראה תועלת בכך וכתב שאף אם נקבל את הקדמותיו על
הקדמות זה לא יכחיש את תורתנו. אלא שאנו קבלנו במסורת שהעולם
מחודש.
אתה צודק בהבחנה בין אריסטו כמדען לבין אריסטו כפילוסוף.ליתר
דיוק ההבחנה בין הפיסיקה שלו למטפיסיקה.אולם אין לדעת אם הרמב"ם
אישית אכן קיבל לגמרי את מדע הפיסיקה של אריסטו. הוא נהג
בטקטיקה נבונה כשנמנע בדרך כלל מלתקוף חזיתית את אריסטו.
כי החשיבה המדעית האריסטוטאלית שלטה בעולם המדע כל ימי
הביניים ובכך הקפיאה את כל החשיבה המדעית. הנצרות אמצה אותה,
קדשה אותה, וקבעה שכל מי שחושב אחרת הוא כופר ובכך עיקרה את
כל החקירה המדעית כידוע במקרה של גלילאו. מקורות לכך: אורות
עמ' נב, קיד, אגרות הראיה ח"ג תשפד. למהלך האידיאות בישראל.
באשר להתנהגות המוסרית של הקתוליות עיין אדר היקר. שם הוא גם
אומר שאילו כל אנשי הדת היו נוהגים ברמה מוסרית גבוהה היו
מונעים את הביקורת כלפיהם שהתעטפה לעתים באיצטלה "מדעית"

 

 

 

הרב יעקב אריאל |