תפיסת הקב"ה

שאלה

בעת לימודי במכללה, התוודעתי לגישה הרואה את הקב"ה כמרוחק
ומנותק מבני האדם. משמעות הדבר (כפי שהבנתי אותה) היא שבשעת
התפילה איני פונה אל הקב"ה, אלא מכוונת את תפילתי להורדת
השפע האלוקי לעולם. תמיד האמנתי בכך שהקב"ה משגיח עלי
באופן אישי, שהוא מקשיב לכל תפילה, ושביכולתי לפנות אליו
בשיחה פשוטה, לכן תפילתי החלה מתבלבלת עלי, ועתה איני
יודעת מהי התפיסה הנכונה וקשה עלי התפילה?

 

 

 

תשובה

אשתדל לענות רק בראשי פרקים מתוך הנחה שתמצאי דרכים למצוא
תשובות מלאות בספרותנו הגדולה והעשירה, גם בכוחות עצמך.

נושא האמונה בקב"ה הוא מרכזי ביותר ביהדות ונכתבו עליו אלפי
(!!!) ספרים. עצתי לך לפנות לקב"ה בדרך הנראית לך ביותר. עם
זאת עלייך להכיר גם בדרכים אחרות לעבודת ה'. יש גישה פילוסופית
ששיאה הוא הרמב"ם, ויש גישות עממיות ששיאן הוא ר' נחמן מברסלב.
אלו ואלו דברי א-לקים חיים. ה' הוא גם אב וגם אדון, רחוק רחוק
מי ישיגנו וקרוב קרוב לכל קוראיו באמת. נושא זה אינו יכול להיפתר
במלים בודדות ואפילו במשפטים אחדים. עייני בו לעומק, הספרות היא
אדירה ומרתקת. למעשה, תעשי מה שנראה לך מתאים יותר.

 

הרב יעקב אריאל |