שאלה

בבית הספר אני לפעמים 'מעלים' לחבר שלי חפץ ובסוף מחזיר לו, האם זה מותר?

תשובה

הגמרא בבא מציעא[1] לומדת מהמילים 'לא תגנובו' שאסור לגנוב על מנת 'למיקט'.[2] בפירוש המילה הביא ה'שיטה מקובצת'[3] שתי דרכים: הראשונה היא שאדם לקח חפץ מאחר כדי להשאירו אצלו, אלא שמטרתו היא רק גרימת הצער ולא משום שזקוק ורוצה בחפץ.[4] השנייה היא שנוטל את החפץ באופן שמתכוון בסוף להחזירו לו, אלא שרק רצה לגרום לו צער זמני. הרמב"ם[5] כותב שאסור לגנוב בשחוק וכן אסור לגנוב על מנת להחזיר, ומשמע שהבין כאפשרות השנייה.[6] בסיום דבריו הוא כותב את הטעם לדין זה, והוא 'שלא ירגיל עצמו בכך'. על פי דבריו אלו נחלקו מהו תוקף האיסור. בספר 'יד למלך'[7] כתב שאף שמשמע מלשון זו שהאיסור מדרבנן,[8] באמת דעתו היא שעובר על איסור תורה, והרמב"ם רק סומך טעם לאיסור. אלא שלדעת ה'חתם סופר'[9] הרמב"ם סובר שאיסור זה הוא מדרבנן. ה'שלחן ערוך'[10] כתב כלשון הרמב"ם. בספר 'קצות החושן'[11] הביא את הדעות השונות, ומסקנתו שראוי להיזהר בזה, וב'שלחן ערוך הרב'[12] הכריע שהדבר אסור.

לסיכום, אסור 'להעלים' חפץ מחבר, אף שעושה כן בצחוק ומתכוון להחזיר לו אותו.

 

[1].     בבא מציעא סא ע"ב.

[2].     עוד היא לומדת משם שאסור לגנוב על מנת לשלם תשלומי כפל.

[3].     שיטה מקובצת, ב"מ סא ע"א.

[4].     ומוסיפים שאם באמת האיסור היה כשיטה השנייה, אז אלו 'מעשים שבכל יום שעושים כך'.

[5].     רמב"ם, הל' גנבה פ"א ה"א.

[6].     בבגדי ישע, על הרמב"ם הל' גנבה פ"א ה"ב כתב שהייתה לרמב"ם גרסה שונה בגמרא, עי' שם.

[7].     בגדי ישע, שם.

[8].     ואת הפסוקים יש להסביר כאסמכתא.

[9].     חת"ס, ב"מ ד ע"א, שם, סא ע"א.

[10].   שו"ע, חו"מ סי' שמח סעי' א.

[11].   קצות החושן, סי' שמח ס"ק א.

[12].   שו"ע הרב, הל' גזלה ואבדה סעי' ג.

הרב אוריאל פרץ |