הדבקת הקרנות לשתי הלחם

שאלה

לקראת חג השבועות ארגוני המקדש עושים תרגיל הכנה לשתי הלחם. מסיבות טכניות, יש קושי להכין תבנית שתתאים ללחם עם הקרנות. האם קרנות הלחם צריכות להיות יחידה אחת עם הלחם ולהיאפות איתו, או שמותר לאפות אותן בנפרד ולצרפן ללחם אחר כך?

תשובה

הקרנות צריכות להיאפות כיחידה אחת עם הלחם. התורה מצווה שיהיו 'שתי לחם' שכל אחד מהם עשוי מעישרון סולת. מכיוון שהסולת של הקרנות היא חלק מהשיעור - עליה להיות חלק מאותו לחם. מפורש בגמרא במנחות[1] וברמב"ם,[2] שלחם שנפרס לפני זמנו – נפסל.[3] חיבור מלאכותי של שתי חתיכות ללחם אחד, כגון על ידי קיסם שיחבר ביניהן והן ייראו כאילו הן לחם אחד, אינו מועיל שייחשבו לחם אחד. כך מצינו בתוספתא[4] וברמב"ם,[5] שפרי שנחתך לשניים ואחר כך חיברוהו בעזרת קיסם - אינו נחשב יחידה אחת, מפני ש'אין חיבורי אדם חיבור'.

    אמנם לגבי עירוב, נאמר בגמרא[6] ששתי חתיכות לחם שחוברו בעזרת קיסם ונראות כיחידה אחת - נחשבות לחם שלם, וכן נפסק ב'שלחן ערוך'.[7] בפוסקים למדו מכאן גם לגבי לחם משנה בשבת.[8] אך היעב"ץ[9] הקשה על הלכה זו מהדין הנ"ל, ש'חיבורי אדם אינו חיבור', ותירץ שהקלו חכמים בעירוב, משום שזוהי חומרת חכמים להצריך לחם שלם, ואין כן בדיני תורה. וגם מהגמרא במנחות[10] מוכח שהדבקה בקיסם איננה פתרון, שכן היא אומרת: 'עד שלא שחטה נפרס לחמה – יביא לחם אחר', ואינה מציעה לתקן את הלחם על ידי חיבורו בעזרת קיסם. עוד יש להעיר שגם לגבי דיני דרבנן, נכתב ב'פתח הדביר'[11] שחיבור חלקי לחם על ידי קיסם מועיל רק ללחם שהיה אחד מתחילתו ונחלק, ולא לשני חלקים שלא היו לחם אחד מתחילה.



[1].     מנחות ח ע"א ומו ע"א.

[2].     רמב"ם, הל' תמידין ומוספין פ"ה הט"ו והל' פסולי המוקדשין פי"ב הי"ד.

[3].     הדבר נאמר לגבי לחם הפנים ולחמי התודה, ומסתבר שהוא הדין לשתי הלחם, וכך נקט בפשטות בשו"ת אחיעזר, ח"ב יו"ד סי' מא.

[4].     תוספתא, עוקצין פ"א ה"ז.

[5].     רמב"ם, הל' טומאת אוכלין פ"ו הי"ב.

[6].     עירובין פא ע"א.

[7].     שו"ע, או"ח סי' שסו סעי' ו.

[8].     הרוקח, מובא במגן אברהם, סי' קסח סק"ד.

[9].     יעב"ץ, עירובין שם.

[10].   מנחות מו ע"א.

[11].   פתח הדביר, סי' רעד ח"ג דף צג אות ה, הובא בשדי חמד, מערכת ל כלל כז, ד"ה ובמה.

הרב עזריה אריאל | אב תשע"ד