חיוב ציצית במעילו של הכוהן הגדול

שאלה

האם מעילו של הכוהן הגדול היה חייב בציצית?

תשובה

כדי לענות על שאלה זו, ראשית יש לברר מהי צורתו של המעיל והאם בכלל מתקיימים התנאים לחיובו בציצית. בתורה אין תיאור מפורט של צורת המעיל, מלבד ההוראות שיהיה כליל תכלת, שיהיה 'פי ראשו בתוכו', ושבשוליו יהיו פעמוני זהב ורימוני תכלת, ארגמן ותולעת שני (שמות כח, לא-לה). גם במקורות בדברי חז"ל לא מצאנו תיאור מדויק של המעיל. הראשונים והמפרשים שנזקקו לתיאור המעיל, תיארו אותו באופנים שונים:

א. רש"י מפרש שהמעיל הוא בגד סגור, כמין חלוק, המכסה את כל גופו של הכוהן הגדול עד רגליו, ויש בו פתח לצוואר ולראש של הכוהן הגדול, ודומה לכתונת.[1]

ב. הרמב"ן[2] פירש שהמעיל הוא בגד בעל כנפיים משני צדדים, כלומר, בגד הפתוח מלפנים מלמעלה עד למטה, אשר הלובש יכול לפתוח או לסגור אותו ולכסות בו את כל הגוף, אלא שהוא סגור למעלה, באזור הצוואר, ושם יש לו פתח להכניס בו את ראשו של הכוהן הגדול. כך גם משמע מדברי הרמב"ם,[3] וכך כתבו פרשנים אחדים בדעתו.[4]

ג. יש שכתבו בדעת הרמב"ם שנוסף על הפתח שהיה מלפנים, היה גם פתח מאחור.[5]

ד. הרלב"ג[6] מפרש שהמעיל אינו פתוח מלפנים, אלא משני צדי הגוף, מימין ומשמאל, כך שיש כנף אחד לפנים וכנף אחד לאחור, וכך גם פירש בעל 'תפארת ישראל' בדעת הרמב"ם.[7] המעיל ב'מכון המקדש' נעשה בצורה הזו.

לפי האמור, השאלה אם יש חיוב בציצית שייכת רק למעיל העשוי כשיטת הרמב"ם על פי פירושם של הרדב"ז ו'תפארת ישראל', וכן לשיטתו של הרלב"ג; שכן רק לדעתם יש במעיל ארבע כנפות. במקורות לא מצאנו שהטילו ציצית במעיל, וחז"ל לא הזכירו חיוב בציצית במעיל. הרדב"ז[8] מבאר לשיטתו, שבגד כזה עם צורה מיוחדת שכנפותיו באמצע הגוף ולא בצדי הגוף, כמו הטלית שלנו, פטור מן הציצית. בעל ה'מנחת חינוך'[9] פטר את הבגד מציצית מסיבה אחרת, שכן דרשו חז"ל: 'כנפות כסותך - ולא של אחרים', וטלית שאולה פטורה. ומאחר שמעיל זה של הקדש ואינו בגד פרטי, ממילא פטור הבגד מציצית. אולם אחרים כתבו שאין זה טעם מספיק, מפני שבגדי כוהן גדול אין להם גדר של 'בגד שאול', שהרי אין לבגד זה בעלים שיכולים לבוא בכל עת וליטול את שלהם. אדרבה, בגדי כוהן גדול, ובכללם המעיל, נעשו במיוחד עבור הכוהן גדול ובמידתו, והרי הוא בכלל 'כסותך', ולכן חייב בציצית.[10] במכון המקדש נעשה מעיל תכלת שכנפותיו מעוגלות, כדי לא להיכנס למחלוקת בחיוב הציצית.



[1].     רש"י, שמות כח, ד; וכן משמע מהראב"ד, בהשגותיו להל' כלי המקדש פ"ט ה"ג.

[2].     רמב"ן, שמות כח, לב.

[3].     רמב"ם, הל' כלי המקדש פ"ט ה"ג.

[4].     ר"י קורקוס ומרכבת המשנה לרמב"ם, שם.

[5].     רדב"ז, הל' כלי המקדש שם.

[6].     רלב"ג, שמות כח, לא-לב.

[7].     תפארת ישראל, פתיחה לסדר מועד 'כללי בגדי קודש'.

[8].     רדב"ז, הל' כלי המקדש שם.

[9].     מנ"ח, מצוה עט.

[10].   תורה שלמה, תצוה, מילואים אות יג.

הרב בנימין לנדאו והרב יוסף אלבז | תמוז תשע"ה