איסורי דרבנן בשגרה מבצעית

שאלה

האם מותר להעביר מידע בין שני חמ"לים סמוכים בטלפון או
בדוא"ל או שיש להעביר בע"פ פיזית. כמו"כ כאשר דרוש להעיר
שומר, האם יש לטרוח לגשת אליו או שמותר להתקשר? האם יש
חילוק בזה בין מקום טורח? [הב"ח בסו"ס תקעו התיר לתקוע
בשופר גם כשאפשר לקרא בפה. האם הסתפקנו האם נכונים
הדברים גם ביחס לשגרה מבצעית, או שזה רק במקום טורח חריג,
וכן האם נכון לדמות שיחת טלפון לתקיעת שופר, לגרשז"א הרואה
בחשמל איסור דרבנן. כן הראשונים בפיהמ"ש בתענית פי' את
הסוגיא דלא כב"ח. יש להעיר שבשש"כ לב(קה) כתב הגרשז"א
שלא להתקשר לרופא כשאפשר ללכת ברגל, ולא הזכיר את הב"ח].

בברכה.

תשובה

השאלה שאתה שואל היא שאלה כללית האם צריך למעט באיסורים
בשגרה מבצעית שאין פיקו"נ או לאו. לענ"ד ראוי למעט באיסורים
אפילו הם רק איסורי דרבנן. ובמיוחד שהגבולות אינם ברורים ומעורב
בכך ציבור שאינו יודע כלל דיני שבת. ויש מי שיסבור שמותר להתיר אף
איסורי תורה וע"כ בנצרך לצורכי פיקו"נ וכוננות מיידית ניתן להקל,
אבל שיגרה אפילו מבצעית היא פתח גדול לעבור באיסורים בתואנות שונות.
ביחס לטלפון, קשר, אינטרקום וכד' לא כולם הם רק איסורי דרבנן
ובמקום שיש נורות להט וכד' אלה איסורי תורה. ואף בזה אם תינתן
הוראה כוללת היא תוכל לגרום לאיסורי תורה מפני שלא ישימו לב
להבדלים בין המכשירים וע"כ ראוי למעט ולא להתיר שום איסור אלא
מהטעמים שהזכרתי.

 

 

 

הרב יעקב אריאל |