אריכות בתפילה והצטרפות לקטעים בתפילת הציבור

שאלה

לכבוד הרב,
מפאת אריכות בתפילותיי, אני מוצא עצמי פעמים רבות נבוך בשאלה
האם להצטרף ולהתפלל יחד עם הציבור איפה שהם או להתפלל
כסדר. בהלכה כתוב מצד אחד על החשיבות שבתפילה עם הציבור,
לא רק בשמונה עשרה, אלא גם בקטעים כמו י"ג מידות, ובא
לציון ועלינו לשבח. מצד שני, על חשיבות הגדולה להתפלל כסדר
שתיקנו חז"ל ולא "להפך הצינורות".
אשמח לקבל תשובה על הדוגמאות שהבאתי ואף כללים ויסודות
שיכולים לעזור לי בשאלות אחרות מהסוג הזה, אם ישנם.

1. א.סיימתי שמונה עשרה במנחה והציבור סיים תחנון ועומד לומר
"עלינו". האם לומר עימהם "עלינו" ואח"כ לומר תחנון? או שמא
"מהפך הצינורות"?
ב.האם יש פיתרון להשתתפות עם הציבור ב"עלינו" בכך שלא אומר
עימהם "עלינו" אך אכרע ואשתחווה איתם?

2.א. כשאני ב"אשרי" והציבור ממהר ומגיע ל"ובא לציון", האם
להפסיק באמצע ולומר איתם את הקדושה שחשוב לאומרה בציבור?
ב.האם כשאני יודע שזה המצב לא להתחיל "אשרי" אלא
מ"ובא לציון" ולהשלים אח"כ "אשרי"?
ג. האם אפשר לדלג על "למנצח" כדי לומר את הקדושה
(שב"ובא לציון") עם הציבור?

3. כשאני באמצע אמירת התחנון של שני וחמישי והציבור אומר
"ויהי בנסוע" ו"בריך שמיה", האם לעצור ולומר עימהם או להמשיך
בתחנון?

 

 

 

 

תשובה

1.א. קודם עלינו ואח"כ תחנון.
ב. עדיף קודם עלינו.
2.א, ב. אם כבר התחלת אשרי אל תפסיק, אם לא התחלת תאמר
עם הציבור ואח"כ תאמר אשרי
ג.כן.
3. תפסיק בסוף משפט ותאמר עם הציבור.

 

 

הרב יעקב אריאל |