''אתחלתא דגאולתא''

שאלה

לרבני מכון התורה והארץ שלום !
בינתיים כל התשובות שענו (לאו דווקא אתם) לשאלות כללו באופן מופרז את השימוש ב"קדושת ארץ ישראל" ומובן הקדושה בכלל, דבר שנראה קצת תמוה בעיני.
כתוב במסכת כלים א' 6-9 בעניין קדושות:"א"י מקודשת מכל הארצות, ומה היא קדושתה? שמביאים ממנה העומר והבכורים ושתי הלחם..." כלומר: אין מביאים ממנה את העומר משום שהיא ארץ קדושה, אלא מהות קדושתה היא שמביאים ממנה את העומר וכו'. ז.א.:"הקדושה" היא מעשה המצוות ולא תכונה של העצמים שבהם מקויימות המצוות. ניתן להביא לעניין זה גם את נחש הנחושת, שהמלך חזקיהו אשר "כתת נחש הנחושת אשר עשה משה" משום שהפך לאובייקט קדושה לישראל והפך לתכלית במקום אמצעי.
קדושתם של עם ישראל גם כן אינה עובדה נתונה ,כמאמר קורח:"כל העדה כולם קדושים", אלא כמאמר משה רבנו מפי הקב"ה:"למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי והייתם קדושים לאליהכם" ז.א.:אין אתם קדושים מצד מהותכם, אלא אתא הקדושה יש להשיג במעשה המצוות.
והרי גם מדבר על זה אחד מגדולי התורה והאמונה ביהדות ובדורות האחרונים, ר' מאיר שמחה הכהן מדווינסק (פ' יתרו, ד"ה במשוך היובל המה יעלו בהר; פ' כי תישא, ד"ה ויהי אשר כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל וכו') שם הוא מדבר בפירוש ובחרפות "כי אין קדושה בשום נברא, רק לבורא ית'. שלא תדמו כי ההר הוא עניין קדוש", ו"ואל תדמו כי המקדש והמשכן הם עניינים קדושים בעצמם, חלילה....סוף דבר - אין שום ענין קדוש בעולם"
יש לומר שכל המעלה ארץ או עם או כל דבר שמציאות האנושית לדרגת קדושה - זו תמצית העבודה זרה.
ועכשיו לעניין הגאולה, אין בכיבוש הארץ בידי עם אינו שומר את התורה משום מצוה, ואין בישיבה בארץ משום קדושה, והיא אפילו עשויה להיות עבירה:הנביא אומר על ביאת ישראל לא"י וכיבוש הארץ בידי יהושע "ותבואו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה" ועל זכותם של עם ישראל על א"י:"יושבי החרבות האלה על אדמת ישראל אומרים לאמור:אחד היה אברהם ויירש את הארץ, ואנחנו רבים - לנו ניתנה הארץ למורשה. לכן אמור אליהם:כה אמר ה' אלהים על הדם תאכלו ועיניכם תשאו אל גלוליכם ודם תשפכו - והארץ תירושו? עמדתם על חרבכם עשיתן תועבה ואיש את אשת רעהו טמאתם - והארץ תירושו?".
היום יש יהודים מעטים השומרים תורה ומצוות, ואילו עם ישראל בכללתו פסק מלהיות עם התורה, ומדינתו היא מדינה אשר במפורש פרקה מעליה את חוק התורה, ולפי התורה עצמה אין לה בכלל זכות קיום, כל התעודות של היהדות ההיסטורית בנוגע לכיבושה וישובה של א"י מדובר שעם ישראל הוא עם התורה, אך מדינת ישראל שלנו נותנת תוקף חוקי לעבירה על כל חוקי התורה. זוהי מדינתו של עם שרוב בניו כופרים בעיקר, מחללי שבת, אוכלי טריפות ופרוצים בעריות ורשות לכל אלה ניתנת מטעם חוקי המדינה. איך מדינה זו - אשר אין לה זכות קיום על פי התורה - חייבת לנהוג עפ"י התורה לגבי כיבושם וישובם של שטחי א"י ?!
העלאת הארץ, המדינה, האומה וכו' לרמת דברים-שבקדושה היא צורה חדשה של עבודת העגל- שגם היא היתה תופעה דתית אדירה: עם שהלך לבקש אל לכאורה. העגל אינו צריך להיות זהב דווקא; הוא יכול להיות ארץ, מדינה, אומה, גאולה משיחית, תפארת וגדולה של שלטון וכיבוש.
ולאלה שרואים בנצחוננו ובנס בהקמת ארץ יהודית בארץ ישראל - מדינת ישראל שלנו לא הוקמה לשם שמים ואינה מקויימת לשם שמים; היא הוקמה ע"י העם היהודי כפי שהוא היום ומקויימת ע"י העם הזה. היא לא הוקמה ואינה מקויימת ע"י המיעוט של יהודים שומרי תורה ומצוות; מדינה אשר אינה מכירה בסמכות דיני התורה והמחנכת את הרוב המכריע של ילדי ישראל ללא תורה ומצוות. אין משמעות דתית להקמתה ולקיומה ולכיבושיה ולהתנחלותיה של מדינה זו. הרצל לא התכוון לשם שמיים, כפי שמנסים רבים למצוא בנשמתו יסודות של יהודיות סמויה, עקבות או רמזים של מרכיבים תודעתיים דתיים-אמוניים יהודיים. האמת היא שהיהדות, תכניה וערכיה, היתה זרה לו לחלוטין. למען האמת, הרצל אף לא מל את בנו !
ולאלה שרואים בנצחוננו במלחמת ששת הימים ובהרחבת גבול ישראל והשלטון על הר הבית כנס גלוי - אין תוחלת לדת ישראל המשוה הילה משיחית לשלטון אשר אפשר להשוותו למלך אשר-"לא סר מכל חטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל", בזכות היותו מי ש"השיב את-גבול ישראל מלבוא חמת עד ים הערבה". עיוורון דתי הוא לא להבחין בין שחרור הר-הבית בידי יהודים-חשמונאים, לבין שחרורו בידי יהודים-המתיוונים, ואין קושי גדול להבחין מי זה מי בימינו.
בענין "ראשית צמיחת גאולתנו" (החתום כה הרבה פעמים במכתבים של רבנים) - כל מי שמכריז על מאורע בהיסטוריה שזהו ראשית הגאולה מעיד על עצמו שהוא שייך לאחד משני סוגים של בני אדם: או לאלה הטוענים שבאו בסוד ה' ויודעים את העתיד - ואיני מכיר כאלה שיש להם קומניקציה ישירה למאחורי הפרגוד, או לכת של שבתאים מודרנים. ויהודים רבים מסוימים בימינו נתפסים ללאומנות ופטריתיות ורואים בנצחונות וכיבושים מסימיני גאולה. אלה ואלה מתעלמים מכל התוכן הדתי של הרעיון המשיחי - מן העיקר, שהגאולה המשיחית אינה רע שעם ישראל ישוב לארצו ויקים לו שלטון עצמאי, אלא בראש וראשונה יהיה המשיח "הוגה בתורה ועוסק במצוות כפי תורה שבכתב ובע"פ, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה" (רמב"ם, הלכות מלכים, פרק י"א, הלכה ד') האם נתקיים משהו מזה בימי שבתאי צבי או בימינו ?
ונביא את דברי הרמב"ם על העוסקים במשיח ומחשבי קיצים:"ולעולם לא יתעסק אדם בדברי אגדות ולא יאריך במדרשות האמורים בעניינים אלה, ולא ישימם עיקר שאין מביאים לא לידי אהבה ולא לידי יראה".

תשובה

א. קדושת ארץ ישראל היא קדושה עצמית ואינה תלויה במצוות ראה כפתור ופרח פרק י' ועי' בס' שבת הארץ מבוא פרק טו ועי' באריכות במאמרו של הרב זיסברג אמונת עתיך חוברת 46 עמ' 19 ובמקורותיו הרבים. וכידוע הקב"ה אמר לאברהם לך לך לפני מתן תורה ולפני כיבוש הארץ. והרמב"ן השגה ד' כתב שיש מצווה לעלות ולכבוש את ארץ ישראל אף שהמצוות התלויות בארץ אינם אלא מדרבנן. ולא לחינם נקראו ה"מצוות התלויות בארץ" ולא "ארץ התלויה במצוות".
ב. לגבי הגאולה עי' פרק לו ביחזקאל פסוקים כב- כח שקודם "ולקחתי אתכם" = קיבוץ גלויות ורק לאחר מכן "וזרקתי עליכם מים טהורים… ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחוקי תלכו". עי' גם רמב"ם הל' מלכים פרק יא הלכה א שהמקור בתורה למשיח הוא ושב ה' אלקיך את שבותך ורחמך (קיבוץ גלויות) ומי שאינו מאמין בכך הרי הוא כופר בתורה רמב"ם שם. ועי' גם גמ' סנהדרין צח אמר ר' אבא אין לך קץ מגולה מזה ומכאן שעצם העובדה שעם ישראל חוזר לארצו והארץ פורחת הרי זהו סימן מובהק לגאולה.
ג. לגבי היחס למלכות אף שהיא אינה מושלמת הרמב"ם התייחס אליה בכבוד מצד היותה מנהיגה ושולטת בעם ישראל עי' רמב"ם הל' חנוכה פרק ג הלכה א שחזרה מלכות לישראל יתר על 200 שנה ועל כך אנו חוגגים כל שנה את חג החנוכה ואף שכידוע חלק מהמלכים היו רשעים גדולים ואף חלקם היו צדוקים. ועי' מלכים א פרק יח פסוק מו שאליהו רץ לפני אחאב על אף היותו רשע מרושע ועי' רש"י שאליהו רץ לפניו מפני כבוד המלכות.

הדברים ארוכים ולכן אני מציע שתעיין בנושאים אלה בספרי הרב שלמה אבינר שליט"א.

בכל טוב וברכת חג שמח

יואל פרידמן הרב יואל פרידמן | 2/1/2013 1:24:53 PM