הקרבה ולמסירות הנפש על ארץ ישראל

שאלה

לרב שלום,
אנו נמצאים היום כחודשיים אחרי גירוש אחינו מגוש קטיף. הגירוש הותיר אחריו הרבה משקעים ויחד עם זה הרבה מאוד אמונה ברבונו של עולם, בעמצנו וביכולתנו. לאורך כל הדרך, בתקופת המאבק נראה היה שברור לכולם שהמאבק צודק ונכון וגם לי לא היה פיקפוק רגעי בכך. במשך התקופה היה נראה שלכולנו ברור שבכלל אין כאן מקום לשאלה של חשיבות א"י. ועכשיו, אחרי הגירוש, יצא לי לדבר עם חבר טוב שהעלה לפני שאלה, שאותה אני מפנה כלפיך, מתוך נסיון לברר לעצמנו מהי התשובה ומהי האמת-

האם ישנו גבול, ע"פ התורה/ההלכה, להקרבה ולמסירות הנפש על ארץ ישראל לעומת חיי אדם?

אין בי ולו פקפוק קל על חשיבותה של א"י לעמ"י ובכל זאת- האם ברור לנו כ"כ שאנו צריכים לעשות ה-כ-ל כדי להחזיק בא"י? הם גם אם היו נופלים 100 פצמ"רים בכל יום בגוש קטיף, עדיין היינו צריכים להשאר שם? האם אין גבול ליכולת מסירות הנפש שלנו על א"י?

ברור לי מאוד שאנו נלחמים היום על קיומנו וכמו"כ נמצאים אנו במלחמת מצווה תמידית על הארץ. אך השאלה הפנימית אומרת שאולי יש מקום לגבול מסויים? חיי אדם אינם עניין של מה בכך, מי כמונו יודע...

הארכתי יותר מהמשוער וכולי תקווה שהרב הבין את שאלתי ויענה בהקדם. אשמח אם יוכל הרב להפנות אותי למקורות נוספים שיעזרו במציאת תשובה וכיוון מחשבה.
תודה מראש.
בציפיה לגאולה,
רוית.

תשובה

בס"ד ה מרחשוון תשס"ו

לרוית שלום וברכת ד´

השאלה עד כמה יש למסור את הנפש עבור ארץ ישראל, היא שאלה גדולה ונדונה בספרות ההלכה. בהגדרה כוללת היא כשם שאדם מסתכן להביא פרנסה לבני ביתו, כגון עולה על סולם או עושה סנפלינג (לנקוי חלונות) ועוד עבודות הדורשות סיכון, כמו כן אנו נוסעים בכבישים למרות שהסכנה בהם היא הרבה יותר מאשר היה בגוש קטיף, ואימתי נגיד שאסור לנסוע ברכבים פרטיים מחשש תאונות דרכים? כמו כן כל אשה יולדת למרות שיש הרבה שנפטרות או נחלות בזמן הריונן, וב"ה בימנו המצב השתפר לעין שיעור אבל לפני חמישים שנה עדיין היו מתות כ 2% מהיולדות. אבל המשיכו תמיד ללדת.
ההגדרה הבסיסית היא כל זמן שאין כאן דבר לא נורמלי, והכל עושים כן הרי שהדבר מותר, אבל אם הציבור בכללותו לא ירצה לעבוד במקום המסוכן, אז יש מקום לסברא שאין להסתכן עבור ישוב הארץ. הרחבה בנושא נא עייני בספר באהלה של תורה (להגר"י אריאל שליט"א) ח"ד עמ´ 108 "פקוח נפש במצות ישיבת ארץ ישראל".

בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ הרב יהודה הלוי עמיחי | 2/1/2013 6:48:25 AM