על זיהוי מיני צמחים בהלכה

שאלה

נתעוררה אצלי שאלה באשר להלכה מעשית וזיהוי הצמחים במשנה. במשנה (כלאים פ"א מ"ד) נאמר: 'ובאילן – האגסים והקרוסטמלין, הפרישין והעוזררין – אינם כלאיים זה בזה'. מכאן, לכאורה, מותר לישראל להרכיב ענף מעץ האגס על סדן של עץ קרוסטמלין, וכן להרכיב ענף מעצי הפרישין (חבושים) על סדן של עץ עוזרדין (עוזרר), והפירות שייצאו מהם יהיו מותרים באכילה. הבעיה נובעת מזיהויים שונים שאנו מוצאים בפירושי רבותינו ז"ל על אותם העצים. הרמב"ם ז"ל פירש אגס 'אלאג'אץ', שהוא הפרי שאנו קוראים היום בשם 'שזיף' (Prunus domestica), ואילו ר' האיי גאון ז"ל פירש אגס 'קומותרי', שהוא האגס המפורסם בימינו, דהיינו Pyrus communis, או מין דומה –Pyrus syriaca. וכן פירש הריבמ"ץ (ר' יצחק בן מלכי צדק מסיפונט). ופירוש זה דומה יותר להסבר של אגסים והפירות הנאכלים בשלמותם, כפי שמובא בספר אלפא-ביתא לבן סירא. והנה המשנה אומרת שאינו כלאיים עם העץ קרוסטמלין, שגם הוא נתון במחלוקת מפרשים, כגון הריבמ"ץ שפירש שהוא כמין אגס הנקרא אצלם בשם 'קלפריצי' (Calaprice pear).[1] לעומת זאת, ר' שלמה סיריליו פירש שהקרוסטמלין הוא מין תפוח קטן. מאחר שמחלוקת זו היא מחלוקת דאורייתא, וה'חזון איש' היה מחמיר ואוסר על הרכבת כל העצים הנזכרים במשנה כלאיים, ברצוני לשאול: האם נוכל להכריע כאן ולהתיר את הרכבת עץ אגס לפי זיהויו כ-Pyrus communis עם ה"קלפריצי" שהזכיר ריבמ"ץ? (באופן שאני סבור בעניין זה שלא כדעת הרמב"ם).

 

[1].     על פרי זה ראה https://saporidelsalento.wordpress.com/2016/10/23/pere-calaprice-frutti-dimenticati.

תשובה

מכיוון שהזיהויים הם חלקם לפי המציאות, דהיינו פרשנים פירשו את המשנה כיוון שהיו להם הכללים ההלכתיים של טעם העץ ושל צורת הפרי והעלים, (כמבואר בדברי הרמב"ם הל' כלאיים פ"ג), לא שהם מפרשים לפי מסורת העוברת מדור לדור.  מכאן שבאופן מעשי אין ללמוד הלכה למעשה מדברי הפרשנים, אלא צריך לבחון כל עץ לפי הכללים ההלכתיים. אם הוא עומד בכללים ההלכתיים, אפשר להרכיב, ואם לא – אין להרכיב, אע"פ שלפי תרגומים או פרשנים מסוימים זאת הרכבה מותרת. אומנם יש מקום גדול לחפש ולמצוא את הפרשנויות השונות, אבל רק כדוגמה והבנה, וכאמור להלכה אין משמעות לפרשנויות השונות אלא א"כ זה עומד בתנאי ההלכה של הגדרת המין בכלאיים (טעם, צורת פרי וצורת עלים). נכון שגם בכללים אלו יש דעות שונות להסביר מי דומיננטי יותר ומי פחות, ונחלקו[1] בזה הרמב"ם (שם) והר"ש.[2]

לשאלתך יש לראות את שני העצים שאתה מציע, לבחון אם הם דומים לפי ההגדרות ההלכתיות ולהכריע. גם בימינו אפשר להחליט אילו עצים אפשר להרכיב,[3] שהרי התורה ניתנה לבני אדם.

 

[1].     ר' אמונת עתיך 99 (תשע"ג), 'פסיקה במצוות התלויות בארץ', עמ' 62-52.

[2].     ר"ש, כלאים פ"א ה"ה.

[3].     עיין חוקות שדה, לגרח"ז גרוסברג, תלמי שדה אות יז.

הרב יהודה הלוי עמיחי |