ברכת האילנות על עצי עורלה

התשובה

היוצא בימי ניסן ורואה אילנות מלבלבים מברך ברכת האילנות. נוסח הברכה הוא: 'ברוך אתה ה' א-לוהינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו דבר (נ"א: כלום), וברא בו בריות טובות ואילנות טובים (נ"א: טובות) לְהָנות (נ"א: ליהנות) בהם בני אדם'.[1] רבי עקיבא איגר (לשו"ע או"ח סי' רכו סעי' א) הסתפק בשאלה: 'אם האילנות תוך שלוש שנים לנטיעתן אני מסתפק אם יברך, כיון דאי-אפשר ליהנות מפריה'. לדבריו, הסברה שלא ניתן לברך על עצי עורלה היא משום נוסח הברכה בה נאמר 'אילנות טובים להנות בהם בני אדם', וכיוון שלא ניתן ליהנות מפירות העורלה העתידיים שיהיו על העץ לא ניתן לברך על עצים אלו. נראה שיסוד הספק נעוץ בכוונת נוסח הברכה, 'להנות בהם בני אדם', האם ההנאה המדוברת היא מן העץ העומד לידו ומפירותיו העתידיים, או על כלל הבריאה המתחדשת בעת הזו? מדברי הריטב"א (ברכות מג ע"ב ד"ה האי) נראה שברכת האילנות היא ברכת שבח והודאה לקב"ה על חידוש הבריאה מזמן לזמן: 'וקבעו ברכה זו לפי שהוא עניין שבא מזמן לזמן והוא עניין מחודש שאדם מברך על עצים יבשים שהפריחן הקב"ה'.[2] לדבריו, נוסח הברכה 'להנות בהם בני אדם' אינו מציין את ההנאה התכליתית מהעץ שלפניו ומפירותיו אלא מכלל הבריאה בהתחדשותה בעת הזו, כפי שכתב בשו"ת 'דובב מישרים' (ח"ג סי' ה): 'דכוונת הברכה היא על עניין הבריאה בכללה שבעצם נבראו אילנות ופירות ליהנות מהם בני אדם'. לפיכך, ניתן לברך ברכת האילנות על עצי עורלה כי הברכה על חידוש הבריאה בכללה.[3] אולם, בשו"ת 'דברי מלכיאל' (ח"ג סי' ב) כתב שאין לברך על עצים בשנות העורלה שלהם משום שיש בכך סתירה ללשון הברכה, שעניינה ההנאה מן העץ שלפניו ומפירותיו העתידיים:

מלשון הברכה להתנאות בהם בני אדם מבואר שהברכה היא על ההנאה... וא"כ כיון שמאילנות הללו אסור ליהנות אין צריך לברך עליהם.[4]

למעשה, מחמת 'ספק ברכות' יש להעדיף לברך ברכת האילנות על עצים שעברו את שנות העורלה שלהם.