התשובה
שאלה זו נשאל הרב יצחק נסים (שו"ת יין הטוב, או"ח סי' מג):
נשאלתי מהגבירה המפורסמה הרבנית המצויינת בחכמתה מרת פרחה תחי' אשת הנגיד המנוח ר' סלימאן דוד ששון ז"ל מלונדון.
המענה לשאלה זו תלוי בעיתוי זמן הברכה, שכן נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא,[1] ויש לדון האם ברכת האילנות תחומה בזמן מסוים או לא? בברכות (מג ע"א) מובא: 'האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי', מלשון 'ביומי ניסן' ניתן להבין שמדובר על זמן תחום בו אפשר לקיים את המצווה, ואם כן יש להגדיר את הברכה 'זמן גרמא' ממנה נשים פטורות. אולם, כתבו הפוסקים שהלשון 'יומי ניסן' אין פירושה דווקא חודש ניסן אלא כל זמן שיש פריחה על האילן ניתן לברך ברכה זו,[2] שכן עניינה הוא 'לברך על חסדי המקום ב"ה יהיה באיזה זמן שיהיה'[3] ונקטה הגמרא 'יומי ניסן' מפני שאז בדרך כלל האילנות מלבלבים. לפיכך, יש שכתבו שאפשר לברך גם בחודש אייר הנקרא 'זיו' מחמת 'דאית ביה זיוא לאילני',[4] ואף להקדים את הברכה לחודש אדר אם חוששים שלא יישארו פרחים על האילנות בחודש ניסן.[5] לפי דרך זו, אין ברכה זו תלויה בזמן וממילא נשים חייבות לברכה. אולם כתב הרב צבי פסח פראנק,[6] שגם אם נאמר שזמן הברכה הוא דווקא בחודש ניסן, כלשון הגמרא, מכל-מקום אין ברכה זו 'זמן גרמא', משום שהגדרת מצווה שזמן גרמא ממנה נשים פטורות היא שהזמן גורם את חיובה של המצווה, כמצוות סוכה ומצה, אך אם קיומה של המצווה אינה מחמת הזמן אלא מחמת גורם אחר, כגון לבלוב האילנות, אין זו מצווה שהזמן גורם לחיובה ועל כן נשים חייבות בה.[7] למרות זאת, יש שכתבו שאף שנשים חייבות בברכת האילנות, מכל מקום אין להן חובת הידור להשתדל להתחייב בברכה, אלא אם האישה ראתה אילנות מלבלבים עליה לברך.[8]
[1]. משנה, קידושין פ"א מ"ז; קידושין לד ע"א.
[2]. ריטב"א, ראש השנה יא ע"א; רבנו ירוחם, תולדות אדם וחוה נתיב יג ח"ב; האשכול (אוירבך), ח"א עמ' 68; צדה לדרך, מאמר ראשון בסוף כלל שלישי; משנה ברורה, סי' רכו ס"ק א; אליה רבה, שם ס"ק א; חיי אדם, סי' סג סעי' ב; שו"ת בית היוצ"ר, או"ח סי' יג; שו"ת השיב משה, או"ח סי' ח; שו"ת ישמח לב, או"ח סי' יב; הגהות חתם סופר לשו"ע, או"ח סי' רכו, הכוונה לתקופת ניסן; שדי חמד, ח"ו מערכת ברכות סי' ב; שו"ת הר צבי, או"ח ח"א סי' קיח; שו"ת בצל החכמה, ח"ו סי' לו; שו"ת ציץ אליעזר, חי"ב סי' כ אות ו; שו"ת יחוה דעת, ח"א סי' א; חוט שני, שבת ח"ב קובץ עניינים ברכות אות ט.
[3]. שו"ת השיב משה, או"ח סי' ח.
[4]. שו"ת התעוררות תשובה, ח"ב השמטות בתחילת הספר; שדי חמד, אסיפת דינים מערכת ברכות סי' ב ד"ה ובספר.
[5]. ערוך השלחן, או"ח סי' רכו סעי' א; שו"ת יין הטוב, או"ח סי' מג. אולם, ראה: שו"ת הלכות קטנות, ח"ב סי' כח, שאין לברך הרבה קודם ניסן, משמע שאסר לברך בחודש שבט. ראה עוד: שדי חמד, ח"ו מערכת ברכות סי' ב.
[6]. שו"ת הר צבי, או"ח ח"א סי' קיח.
[7]. יסוד זה הובא גם ביחס לספירת העומר, שהרמב"ן, קידושין לג ע"ב, חייב בה את הנשים, שכן אינה תלויה בזמן אלא בדבר אחר, כגון מוצאי יו"ט של פסח וקורבן העומר, ראה: שו"ת אבני נזר, או"ח סי' שפד; דברי יחזקאל, סי' מה אות ד; רי"פ פרלא, ביאור לספהמ"צ לרס"ג, ח"א מבוא אות יב דף לא ע"א; מקראי קודש, פסח ח"ב סי' סז אות ב. כן הוא ביחס למצוות הבאת הביכורים, שלדעת הרמב"ן, קידושין לג ע"ב, נשים חייבות, ראה: טורי אבן, מגילה כ ע"ב. כן הובא יסוד זה ביחס לברכת הלבנה שנשים יהיו חייבות שכן המחייב אינו הזמן אלא חידוש הלבנה, ראה: הרב שלמה קלוגר (חכמת שלמה, או"ח סי' תכו סעי' ב; שו"ת האלף לך שלמה, או"ח סי' קצג); נפש הרב, עמ' קעו-קעז.
[8]. שו"ת תשובות והנהגות, ח"א סי' קצא; שו"ת באר שרים, ח"ה סי' ל-לא.
