מסכת ראש השנה

שאלה

במסכת ראש-השנה דף ב:-ג. מובא מהלך לגבי מניית השנים
למלכים- כשבסופו נדחית ההוכחה של ר' יוחנן ומתקבלת דעתו של
ר' אלעזר- שמביא הוכחה משלמה המלך, ואז מביאים ברייתא
כמוהם.
בתוספות, דיבור המתחיל "תניא כוותיה דר' יוחנן"- מובאת שאלה
עקרונית על זה: שמשלמה זו לא הוכחה- כי אולי הוא במקרה הוא
הומלך מניסן, אבל מניין ההוכחה מכאן שגם לשאר מלכים נמנה
מניסן?
ותשובתו:"להכי איצטריך נמי היקש ליציאת מצרים"(משהו כזה, זה
לא לפניי...)- בכל מקרה, כאן הנקודה הלא מובנת, ואסביר:

התוספות כאן אומר שבעצם צריך שילוב של דעת ר' יוחנן ושל דעת
ר' אליעזר- מה שהוא מנסה להגיד (לפי הבנתי...) זה, שלשלמה
מונים מניסן לא בגלל שאז הוא הומלך, אלא בגלל ההיקש שהציע
ר' יוחנן מיציאת מצרים למלכות שלמה- "מה יציאת מצרים מניסן
אף מלכות שלמה מניסן";

על פי הבנה זו- יש כאן משהו לא הגיוני- שהרי ההיקש הוצע על
ידי ר' יוחנן- ואת ר' יוחנן דחתה הגמרא דחייה מוחלטת, ולכן גם
ההיקש נדחה(!)- אז שאלת התוספות הראשונה כאן עומדת בעינה!!!

(ואציין משהו קטן וחשוב- מדובר כאן על קביעת ניסן כראש השנה
למניין השנים ליציאת מצרים, ולא(!!!) סתם כראש שנה רגיל
למניין חודשים(שלגבי המניין הרגיל לחודשים נאמר "ראשון הוא
לכם...")

אם יוכל הרב לפתור את התעלומה במהרה- אשמח מאוד!- כי אני
מתעכב על זה המון זמן.

תודה מראש!!!

 

 

 

 

תשובה

הגמ' לא דחתה את לימודו של ר' יוחנן דחיה מוחלטת אלא אמרה שאי
אפשר להוכיח זאת מלימודו ואחר שהובא לימודו של ר' אלעזר ממילא
שני הלמודים נצרכים וכדברי תוס'.

 

 

 

הרב יעקב אריאל |