האם ביעור מעשרות משמעותו הפקר

השאלה:

ב"ה לכבוד הרב שלום דברים פרק כו יג וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֶיךָ בִּעַרְתִּי הַקּדֶשׁ מִן-הַבַּיִת וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה כְּכָל-מִצְוָתְךָ אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי לֹא-עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ וְלֹא שָׁכָחְתִּי אם לא נתן זאת בזמן חייב לבער - לתת למי שמגיע (לכהן למשל רק את חלקו) או שמפקיר לכל ? תודה ממשה

התשובה

הרב אהוד אחיטוב | ט' אדר תשפ"א 11:32

ב"ה ט' אדר ה'תשפ"א


למשה


שלום וברכה וכל טוב 


ביעור מעשרות אינו הפקר אלא כפי האפשרות הראשונה שכתבת "נתינה" אך לא רק נתינה. ואבאר את הדברים: אכן חלק גדול ממצוות ביעור מעשרות הוא לתת את המתנות לכל אחד כפי מה שהוא אמור לקבל, אך במעשר שני המשמעות של הביעור היא איבוד מן העולם.

ונרחיב את הדברים: לגבי ביעור מעשרות נאמר: "בערתי הקודש מן הבית", וחז"ל למדונו שהחובה היא  לבער מהבית ולתת את כל התרומות  והמעשרות שאדם הפריש והשאיר בביתו בשנים האחרונות. כמו כן אם נשארו בידו פירות טבל משנים קודמות עליו להפריש מהם תרומות ומעשרות ולתת אותם לכל המאוחר עד זמן הביעור למי שהפירות מגיעים אליו. דבר זה מעשי בפירות או ירקות שיש להם חיי מדף ארוכים. כגון: אדם היכן יין או שמן ולא הפריש מהם תרומות ומעשרות, או שגידל ירקות או קנה אותם והכין מהם חמוצים בשנים האחרונות, ולא הפריש מהם תרו"מ. גם במצב כזה צריך גם להפריש וגם לתת את התרו"מ עד זמן הביעור. שזה אומר, לתת את התרומה גדולה ואת התרומת מעשר לכהן (בימינו שהכהנים טמאים, זה מעשי רק בשמן של תרומה טמאה שיש לכהן היתר שימוש בו להדלקת הנר, אך בשאר המקרים עוטפים את הפירות ומניחים בפח, כי אין לכהן מה לתת אותם). אך גם בזמן זה בפירות טבל ודאי חובה לתת את המעשר ראשון ללוי ואת המעשר עני לעניים. אך לגבי המעשר שני, משמעות חובת הביעור היא אכן לאבד מן העולם, לכן את המעשר שני צריך לחלל על שווה פרוטה במטבע המיועדת לכך, או על סוכר בשווה פרוטה ולאבד אותם דהיינו לבער אותם מן העולם. וכן הדין במי שנותרו לו מטבעות של מעשר שני בבית שחובה עליו, לשחוק את המטבעות או לחילופין לחלל אותם על סוכר ולהמיס אותו בכיור.

אכן קיים מושג "הפקר" ביחס לביעור, אך ביחס לביעור פירות שביעית. שם אכן ההנחיה למעשה היא כדעת הפוסקים שכאשר מגיעה עונת הביעור של פירות שביעית כל פרי בתאריך שלו, מפקירים את הפירות שהגיע זמן ביעורם, דבר שמעשי רק בדברים שיש להם חיי מדף ארוכים, כגון יין שמן או שימורים שאדם הכין מפירות שביעית. כי שאר הפירות לא נמצאים אצלנו בזמן הביעור. בפירות שביעית הביעור הוא רק הפקר, ללא הפרשת תרומות ומעשרות כי פירות שביעית פטורים מהפרשה.


בברכת התורה והארץ

אהוד אחיטוב