תחשיב מנוי בבית האוצר לבעלי גינות פרטיות

התשובה

ב"ה

שלום וברכה וחודש טוב ומבורך 

בתשובה לשאלותיך, תחשיב התשלום של מנויי בית האוצר לנתינת המעשרות (מעשר-ראשון ומעשר עני) אינו חייב להיות בדיוק במושגים של מקח וממכר. כי בגמ' (גיטין ל ע"א) נאמר ו"מחשב עימו כשער הזול" כשלפי רש"י הכוונה למחיר הסיטונאי, אך מתוס' עולה וכך מקובל לפסוק, שהתחשיב מבוסס על הסכמה משותפת ששווי הפירות שייקטפו ויופרשו מהם תרומות ומעשרות יהיה כך וכך. הסכמה זאת היא בין בעל הפירות שהוא המלווה ובין הלוי, וכן בין המנוי לבין העניים או לגבאי הצדקה שהם 'יד עניים' והם הלוויים עבור העניים. והוסיף החזו"א בלבד שזאת לא תהיה הערמה גמורה.

למעשה למרות שהתחשיב למנויים הפרטיים נוטה לכיוון שביאר רש"י, כלומר עושים תחשיב שבגינה ממוצעת יש בשנה כמאה עד מאה ועשרים ק"ג של פירות טבל ודאי, ששוויים בשוק הסיטונאי אינו יותר מ 400 ₪, כשיוצא מכך שהשווי של המעשר שלהם אינו עובר את המחיר של 40 ₪ בתחשיב שנתי. אך גם אם קיימת חריגה או סטייה, אין בכך כלום, כי כאמור האחרונים מקבלים את הדעה שניתן להסכים מראש מה יהיה מחיר הפירות גם אם הוא פחות מהמחיר הסיטונאי.

לאור דברי התוס' שניתן לחשב גם פחות מ'שער הזול', ובלבד שלא תהיה הערמה גמורה. 

דבר שלא קיים לפי התיאורים בגינה שלך, כי אתה חישבת לפי מחירי שוק ולא לפי מחיר סיטונאי, ואף אם תהיה חריגה מסויימת היא לא נחשבת 'הערמה גמורה'.

בברכת התורה והארץ

 אהוד אחיטוב