הרחקה בין אתרוג ולימון

שאלה

שלום לרב, האם נטיעת עץ אתרוג תימני במרחק קצר ליד עץ לימון תגרום לאתרוגים הגדלים בעץ האתרוג להחשב מורכבים? הסבר לשאלה- אחד הסימנים לאתרוג תימני הוא- אי קיומן של שקיות מיץ בתוך האתרוג, ומהשטח נראה שעץ אתרוג תימני שנשתל ליד לימון במשך הזמן השתנו הפירות וגדלו עם שקיות מיץ. כמו כן אני מצטט כאן מתוך שו"ת עולת יצחק חלק ב' סימן קמא של הרב רצאבי , אשמח לדעת מה דעת הרב. מסקנתו בסוף התשובה- לאחר משא ומתן הלכתי, (אך הידע הבוטני לא ברור לי ) "ומעתה ראוי לפרסם שאין לשתול עצי אתרוגים ולימונים סמוכים להדדי, ואף לא בסמוך לאתרוגים שהם בחשש מורכבים. ובנדון דידן יש לעקרם ולנטעם במקום אחר, אולי יש תקוה שיחזרו לטבעם הראשון ויוכשרו"

תשובה

בס"ד יט תמוז תשע"ט

 

שלום וברכה

 

בתשובה בעולת יצחק (ח"ב סי' קמא) הביא סברא שעצי אתרוג ולימון הנמצאים במרחק של 7.5 מטר בין גזע לגזע יש השפעה של השורשים מעץ לעץ או בגלל הרכבת שורשים או סמיכות השורשים, ובגלל זה נוצרו אתרוגים שיש בהם זקיקי מיץ ואתרוגים שאין בהם, ומכאן שאין לשתול עצי אתרוגים ולימונים סמוכים ואפילו לא אתרוג מורכב ושאינו מורכב. 

תחילה יש לדעת שכל הרכבה (לאו דוקא באתרוג) כמעט איננה משפיעה על הרוכב, אלא מעבירה לו מים ומינרלים, דבר זה נחקר במחקרים מדעיים (עיין במאמרו של ד"ר משה רענן, כשרות אתרוגים מורכבים הבטים הלכתיים וביולוגיים, בספר ובחג הסוכות הוצאת מכון הרצוג, תשע"א, עמ' 280-281)  אפילו הרכבה גמורה של לימון ואתרוג כמעט ואין לה השפעה מעשית על האתרוג, (אמנם הלכתית יתכן שעצם המעשה אסור או שאין זה האתרוג), אבל ההרכבה לא יוצרת שינוי בצורת הפרי.

בתשובה הנ"ל הועלתה סברא שהרכבת שורשים היא זאת שיצרה את השינוי בפירות שבעץ, וזה לענ"ד קשה להבנה, כיוון שאם בהרכבה מעל פני הקרקע אין השפעה של "כנה" על ה"רוכב" כל שכן בהרכבת שרשים. עוד יש לדעת שאין כמעט במציאות הרכבת שרשים, התופעה נדירה בוטנית, והתוס' הביא שבגפן ששרשיה רכים מאד אפשר שיש הרכבה אבל בשאר העצים אין הרכבה, ובייחוד לא במרחק של 7.5 מטר מעץ לעץ, וכידוע שרשי האתרוג הם קצרים ועיליים, כך שלומר שיש הרכבה בשרשים ושהיא משפיעה על הפירות וצורת הגידול זה תימה גדולה. 

בתשובה הנ"ל נאמר שהאבקה איננה משנה את הפרי, ואכן זה נכון מאד גם בוטנית (עיין ארבעת המינים לזהר עמר עמ 250-254). 

אלא שאת התופעה שהובאה בשאלה אולי אפשר להסביר באופן אחר[1]. במאמרו של פרו' גולדשמיט (ספר האתרוג, מוסה"ק, תשע"ח, עמ' 286, הערה 24,25 עיי"ש במקורות) מופיע שעץ האתרוג ידוע שיש  שינויים גדולים בפירות ולא רק באותו העץ אלא אפילו באותו הענף יש פירות שונים. כיסוד זה כתב גם ד"ר רענן (הנ"ל עמ' 285) כשהוא מסביר ומרחיב את התופעה של השינויים בפירות האתרוג, ולכן יכול להיות בענף אחד צורת פירות שונה, זה לא מוגדר כלאים. עיין במאמרים הנ"ל שעסקו במחקרים האחרונים בבדיקות ד.נ.א. של הפירות שבו הוכח שבכל הזנים והמינים אין שינוי גנטי באתרוגים, ואולי מכיוון שהאתרוג לא מקבל הפרייה ממינים אחרים. בכו"א באתרוג עצמו עשויות להיות מוטציות משמעותיות שאינן קשורות לשרשי העצים או האבקות שונות, וכך נוצרים אתרוגים שונים שאינם כלאים כלל והם כולם אתרוגים כשרים לברכה.

על כן אין צורך להרחיק את האתרוג שאינו מורכב מלימון או מאתרוג מורכב (מלבד ג' טפחים)  מכיון שאין הרכבה בשרשים ואין השפעת שורשים על הפירות[2]. וכן אין לחוש להאבקה, מכיוון שהאבקה הזכרית יכולה לעבור מאות מטרים ממקום למקום ולהפרות אתרוגים ממקום למקום, ואין בכך שינוי באתרוגים, ובייחוד לפי המחקרים האחרונים אין האתרוג מקבל אלא מאתרוג ולא מלימון וכדו', על כן לא אסרו ולא הוזכר בדברי חז"ל שיש להרחיק את האתרוג מהלימון וכדו', שאין איסור בכך אפילו הם סמוכים. 

 

בברכת התורה והארץ 

יהודה הלוי עמיחי

מכון התורה והארץ 


[1] . יש לבדוק האם בשנים הראשונות בדקו את כל האתרוגים או שמספר אתרוגים היו ללא מיץ אבל יתכן שהיו אחרים עם מיץ.

[2] . ברור שהגמ' על השרשים שהולכים ומזיקים אין להם שייכות לדיני כלאים, אלא לדיני חו"מ. 

הרב יהודה הלוי עמיחי | י"ט תמוז תשע"ט 20:41