כלאים וערלה במשתלות

שאלה

שלום לכבוד הרב! ברצוני לשאול שתי שאלות שאלה: עץ פרי הנמצא בגוש, האם ניתן לשתול אותו באדמה גם אחרי טו באב, וייחשב לו שנה? מה התנאים הדרושים לכך? שאלה: האם נאמן בעל המשתלה לומר שעץ זה מורכב או לא, וכן לגבי גיל העץ? בתודה ובברכה

תשובה

בס"ד


שלום וברכת ד'


אשריכם ישראל שאתם עוסקים בנטיעות. 


א. כיוון שהוא בגוש הרי זה כבר כקלוט, ועל כן השאלה היחידה שנשארה כעת לדיון היא שאלת השנים ושלושים יום קודם ראש השנה. עיין בישועות מלכו (קרית ארבע כלאים פ"ה הי"ד אות ג), ועיין מנחת שלמה (סי' סט-ע), במכתבו של הגר"י נויבירט זצ"ל בשם הגריש אלישיב זצ"ל (התורה והארץ ח"ה עמ' 84), ובתשובת הגר"ד ליאור בספר התורה והארץ (ח"ה עמ' 82), ועיין ילקוט יוסף (שביעית פ"ב סעי' ב) שכתב: "אולם עצי מאכל הנטועים כבר בגוש עפר קודם טו באב, מותר לנטעם עד כט אב סמוך לשקיעה, שאין שתיל זה זקוק לימי קליטה נוספים ובתנאי שהגוש לא יתפורר". 

ב. כבר ידועים דברי ערוה"ש יו"ד קטז שהיום אין נאמנות לסוחרים אלא אם יש להם מכתב ו/או תעודה, ואע"פ שיש דין ע"א אבל לא במקום שיש חששות שמא משנים. על כן אין להאמין לסוחר אלא אם יש פקוח במשתלה. לגבי הרכבות כלאים הם אפילו לא יודעים מה מותר ומה אסור, ולצערי אין פקוח במשתלות על כלאים. ב"ה כעת מתחיל להתעורר נושא הפיקוח על כלאים במשתלות ויש מספר משתלות שלא עושות כלאים. 

לגבי גיל העץ השתלן יכול להיות נאמן שזהו הגיל, וכמו כן אפשר לבדוק על ידי אגרונומים שונים האם גודל השתיל מתאים למי שמסר בעל המשתלה, (הטעות אצל אגרונום או גנן מומחה היא קטנה מאד), אבל כאן מתעוררת שאלה נוספת שאנו לא חולקים במהות שזה גודל השתיל, אבל אנחנו לא יודעים שמא במשך השנים עמד במצע מנותק או על מתכת וכדו', ועל כן אפילו שזה הגיל מנ"ל שכל ג' שנים עמד על גבי קרקע ושהיה נקב בעציץ. אנחנו מחמירים בדיני ערלה כספק של תורה אפילו בזמן הזה, שלא כדברי חלק מהאחרונים. על כן בכל ספק אנו אוסרים. 


צום החמישי לששון ולשמחה

יהודה הלוי עמיחי

מכון התורה והארץ 



הרב יהודה הלוי עמיחי | ו' אב תשע"ט 0:42