גדולי תרומה במשנה

שאלה

שלום כבוד הרב. אני מקווה שכאן המקום לשאול שאלה בקשר להבנה של 2 משניות במסכת תרומות. כתוב במסכת תרומות פרק ט משנה ד ש"גידולי תרומה - תרומה" מטעם גזרת חכמים - דלמא משהי לה (הכהן) גביה ואתי לידי תקלה. וזאת כאמור בתרומה טמאה. אנחנו יודעים שבתרומה טהורה הכהן אוכל מידית ולא משהי גביה,וכן אסור לו לזרוע את התרומה,שהרי בכך הוא מפסיד את התרומה הטהורה שלו. אך ממסכת תרומות פרק ט משנה ז - "שתילי תרומה שנטמאו ,שתלן - טהרו מלטמא" ,לכאורה כאן יש מקרה של גידולי תרומה טהורה שהכהן לא אוכלה ישר,וכן היא מחוברת לקרקע,למה שנגדיר גם את הגידולי תרומה הזאת כתרומה? הרי לכאורה הטעם של גזירת חכמים לא שייך פה,שהרי אין בעיה שהכהן ישאיר את גידולי התרומה הזאת אצלו. מרבי עובדיה מברטנורא ראיתי שהוא מעלה את הכיוון,וכן "במשנה ראשונה" ,אבל לא הצלחתי להבין את תשובתם.

תשובה

בס"ד


שלום וברכה


המשנה האוסרת (פ"ט מ"י) את השתילים שטהרו לא משום שיש כאן גדולי תרומה ואסורים רק לזרים אבל מותרים לכהנים. אלא כפי שהגמ' (פסחים לד) אומרת שמא יבוא לשתול תרומה ולכן אסור אף לכהנים ומשום כך לא יבוא להשהות. הגזרה הזאת היא אפילו שלא בגדולי תרומה אלא שתילים של ירקות. 


בברכת התורה והארץ

יהודה הלוי עמיחי

מכון התורה והארץ 

הרב יהודה הלוי עמיחי | כ"ד שבט תשע"ט 16:55