כיצד מקיים לוי הפרשת תרו"מ מגדוליו בגינתו?

שאלה

שלום אנחנו לוים ורציתי לדעת שני דברים האם אני צריך לתרום מעשרות או תרומת מעשר ממה שאנחנו מגדלים בגינה?ומה לגבי מה שמקבלים מהשכנים? אני קצת שמעתי את המושג לוי מיוחס אך לא הבנתי את הדבר לעומקו

תשובה


שלום

להלן קטע מספר הלכות הארץ (בהוצאת המכון), הלכות תרומות ומעשרות פרק טו שעונה לשאלות:

א. מצוות תרומות ומעשרות מחולקת לשני חלקים: 1. ההפרשה עצמה וקריאת השם. 2. נתינת המעשרות. על ידי ההפרשה וקריאת השם (אמירת הנוסח) מפקיעים את איסור הטבל והפירות מותרים באכילה. לאחר מכן עדיין נותרת חובה לקיים את החלק השני: נתינת המעשרות.

ב. כאמור לעיל, תרומה גדולה ותרומת מעשר אינן ניתנות לכוהן, כי בזמן הזה אין לו אפשרות ליהנות מהן, משום שכולם בחזקת 'טמאי מתים'. רק בשמן זית יכולים הכוהנים להשתמש, לצורך הדלקת נרות.

ג. יש לתת מעשר ראשון ללוי גם בזמן הזה, ואין צורך לחפש לוי 'מיוחס' לשם כך, אלא כל מי שמוחזק כלוי – מותר לתת לו.[1]

ד. אם הפירות אינם טבל וודאי, אלא יש ספק אם הם חייבים בתרומות ומעשרות – יש להפריש תרומות ומעשרות לפני האכילה, כדי שהם לא יהיו אסורים באיסור טבל, אך אינו חייב לתת את המעשר ללוי.[2]

ה. כהן, לוי ונשותיהם אינם צריכים לתת את המעשר-ראשון ללוי אחר,[3] אך הם חייבים להפריש כרגיל ולומר את כל נוסח ההפרשה. גם בת כהן ובת לוי פטורות מנתינת המעשר אף שנישאו לישראל.[4] אמנם אם הם קנו או קבלו[5] פירות שהם 'טבל וודאי', לאחר 'גמר מלאכה' (לאחר הקטיף) – חייבים הם בנתינת המעשר ללוי.[6]


[1] שו"ע, יו"ד סי' שלא סעי' יט, וכן רמ"א שם; ומפורש שלדעת השו"ע נותן מעשר ראשון גם בזמן הזה, (שו"ע, שם סעי' נב). ואין מערערים על חזקתם של הלויים ואי אפשר להיפטר בטענה של 'המוציא מחברו עליו הראיה'; עי' במאמר הרה"ג חיים דוד הלוי, 'מעמד הכוהנים והלוויים בזמן הזה', התורה והארץ ד, עמ' 274-266. ואף החזו"א (שביעית סי' ה ס"ק יב) לא פטר מחמת טענה זו אלא בגלל שחשש שמא לויים שאינם מהוגנים 'יתייחסו' כלויים שלא כדין.

[2] שכן 'המוציא מחברו – עליו הראיה'.

[3] רמב"ם הל' מעשר פ"א ה"ג; רדב"ז, לרמב"ם שם; שו"ע, יו"ד סי' שלא סעי' סח-סט.

[4] רמב"ם, שם ה"ב ומהר"י קורקוס שם.

[5] עי' דרך אמונה, הל' מעשר פ"ו הט"ו ס"ק קמו; אך יש מקום לומר שבמתנה פטור מנתינה, שכן לא שייך לקנוס 'כדי שלא יהו קופצין' (הערה הבאה), עי' בס' עבד המלך, לרב עובדיה הדאיה, הל' מעשר (עמ' תטז-תיז).

[6] פאה פ"א מ"ו; ועי' ירושלמי פאה פ"א ה"ו (מהד' האקדמיה ללשון העברית): 'קנס קנסו להן שלא יהו קופצין לגתות ולגרנות'; רמב"ם, הל' מעשר פ"ו הט"ו.

רבני מכון התורה והארץ | כ"ט טבת תשע"ט 15:20