עיסה עבר שהתכוון לבשלה ונמלך

שאלה שלום רציתי לדעת מתי יש חיוב חלה בדין "נמלך" כאשר התכוון לטגן או לבשל עיסה עבה, ונמלך לאפותה. בשו"ע יו"ד שכ"ט, ג פסק שעיסה עבה שגילגלה על דעת סופגנין ונמלך לעשותה לחם חייבת בחלה. בספר "הלכות הארץ" עמ' 105-6 נידונה עיסה עבה, אך דין זה לא מופיע (אני מניח שמכיוון שאינו מצוי). השאלה היא האם במקרה כזה, זמן החיוב בחלה הוא למפרע משעת הגלגול (שהרי כבר אז היה לה תואר לחם), משעה שנמלך (שאולי רק אז חל החיוב) או משעה שיאפה (כדין עיסה רכה שרק בשעת האפייה מתחייבת)? תודה רבה שלמה

תשובה

הרב יואל פרידמן | כ"ב תמוז תשע"ז 11:30

שלום,

שאלתך מפורשת היא בט"ז סי' שכט ס"ק ד שדן במנהג מהר"ם מרוטנבורג שכאשר לשו עיסה כדי לבשל היה מצווה לאפות חלק קטן מן העיסה כדי לחייבה בחלה. הט"ז מבהיר שם שכאשר הוא לש את העיסה כדי לבשלה והוא נמלך הוא חייב משעת ההמלכה ולכן הוא אינו צריך לחכות לסוף האפיה אלא מפריש חלה מיד. מסתבר שהחיוב הוא משעת הגלגול (אלא שלמעשה זמן זה כבר עבר ללא הפרשתו כי התכוון בתחילה לבשל). בוודאי לדעת ר"ת שמחייב בכל מקרה בחלה גם כאשר הוא התכוון לבשל, ברור שהחיוב הוא משעת הגלגול אך אפילו לדעת הר"ש שבמקרה כזה פטור זהו מפני שהתכוון לבשל ויצר פטור, אך ברגע שנמלך מסתבר שחזר הדבר לקדמותו והחיוב הוא מחמת הלישה, אלא שכאמור לדעתו אין בזה נפ"מ וכפי שהתבטא האבן עזרא שהעבר - אין.

בברכה, 

יואל פרידמן