פדיון מעשר שני של כמה דרגות חיוב על פרוטה אחת

שאלה

שלום היה לי להוציא על כמה מינים תרומות ומעשרות מספק וחיללתי את כולם בפעם אחד על פרוטה אחד האם בסדר או שצריך פרוטה על כל מין ומין תודה

תשובה

ב"ה

 

שלום וברכה וכל טוב 

 

בתשובה לשאלתך, אכן מלכתחילה ראוי לנהוג כפי שכתבת שכאשר מחללים מעשר שני של מס' מינים של פירות, יש לציין שהחילול יהיה בנפרד לכל דרגת חיוב. שהרי כאשר יש כאן מס' מינים מסתבר שיש כאן מס' דרגות של חיוב.

אמנם ההתרומות והמעשרות בזמן הזה אין חיובם מן התורה אלא מדרבנן, כלשון הרמב"ם הל' תרומות פ"א הכ"ו: "התרומה בזמן הזה ואפילו במקום שהחזיקו עולי בבל ואפילו בימי עזרא אינה מן התורה אלא מדבריהן שאין לך תרומה של תורה אלא בא"י בלבד, ובזמן שכל ישראל שם שנאמר כי תבואו ביאת כולכם";  וכמותו נקטו עוד ראשונים ומטעם שלדעתם קדושה שנייה אף היא בטלה לעניין מצוות התלויות בארץ.

אך מ"מ לדעת כמה מן האחרונים כאשר מחללים כמה דרגות על פרוטה אחת, נחשב הדבר כאילו כל דרגת מתחללת על החלק היחסי בפרוטה.

לדוגמה, אם יש ברשותך פירות האילן, ירקות שגדלו בגינה, וירקות שגדלו במצע מנותק, והוא רוצה לחלל אותם על פרוטה אחת. במצב כזה אם הוא יאמר שכל המעשר מחולל על פרוטה, הרי שהוא כאילו אומר שכל דרגת חיוב מתחללת על שליש פרוטה, ואז אין הדבר חל, כי אין חילול נעשה על פחות מפרוטה. כך כתב בהרחבה הגרש"ז אויעבראך זצ"ל בשו"ת מנחת שלמה ח"א סי' סז אות טו; ולכן לדעתו צריך לפדות כל דרגת חיוב על פרוטה נפרדת..

גם הגר"ח גריינמאן זצ"ל בספרו, חידושים וביאורים זרעים חלק א-ב, הלכות מעשר שני סי' א ס"ק יב ד"ה יש להסתפק; בתחילה מסתפק בדבר האם מותר לעשות כן בימינו, כיוון שלעתים חלק מהפירות חייבים בהפרשה מדרבנן אך "עיקרם מן התורה" וחלק מהחיובים "עיקרו מדרבנן" כמו במציאות של פירות קנויים ש"עיקרם מדרבנן". וכך הוא כותב:

"יש להסתפק אם אפשר לחלל מע"ש דאורייתא שווה מנה ומע"ש דרבנן על פרוטה אחת.... וכיוון דיכול לחלל שווה אלף על פרוטה השתא נמי מתחלל הכל על פרוטה. ואע"ג שכל הפרוטה נתפסת בקדושת מע"ש דאורייתא מ"מ הוי חילו גם למע"ש דרבנן, שהרי יכול לחלל כמה שירצה על פרוטה שהעניין שאפשר להחליף הקדושה מחפץ לחפץ ומהרבה חפצים לחפץ אחד, וכל הפרוטה הייתה נתפסת מחמת כל חפץ נמי. וגם עכשיו הכל חילול אחד והכל שותפים בכל הפרוטה וכאילו כל אחד מקדש כל הפרוטה.... או דילמא כיוון דכל הפרוטה מתקדשת מדין תורה אין כאן מקום לחילול אחר לקדושה דרבנן. ומה שנהגו לחלל המטבע של מע"ש על פרוטה אחת אע"ג שבמטבע יש גם מע"ש דאורייתא (ר"ל שעיקרו מן התורה), וגם מעשר שני דרבנן משמע כצד הראשון שכתבנו. ומיהו עפ"י רוב הכל דרבנן שהרי רוב הפירות לקוחים הם והוה ליה "עיקרו דרבנן...",

ובהמשך דבריו (שם ד"ה שוב נראה) הוא מכריע את הספק שבמציאות שיש דרגת חיוב שעיקרה מהתורה, יש בעיה לחלל על פרוטה אחת, וז"ל:

"שוב נראה שאי אפשר לחלל דאורייתא ודרבנן על פרוטה אחת שכל מתחלל יש לו חלק בפרוטה שמחללין עליה ונמצא שמחלל הדאורייתא על פחות משווה פרוטה... הלכך יש לחלל המטבע על שתי פרוטות ולהתנות שהמע"ש שעיקרן דאורייתא יתחלל על פרוטה אחת ועיקרו דרבנן על פרוטה שניה . וכשמחלל עם הפירות אז הפירות על פרוטה שלישית...".

אך בשונה מדעת המנחת שלמה שחושש לכל דרגות החיוב שהם דרבנן, דעת הרב גריינמן להקל אם כל דרגות החיוב השונות הם בתוך התחום של "עיקרו מדרבנן", כמו אם כל הפירות והירקות נקנו בשוק וכדו' שהם הם בגדר "לקוח" שמוגדר כ"עיקרו מדרבנן", שפשיטא לו שכיוון שכל  דרגות החיוב הם בדבר ש"עיקרו מדרבנן"  שאז ניתן לחלל מס' דרגות חיוב שונות על פרוטה אחת.

אך כאמור הוא מודה לדברי המנחת שלמה, במצב שאחת מדרגות החיוב היא דרבנן ש"עיקרה מהתורה", כגון "דגן תירוש ויצהר" או פירות האילן שלדעת הרמב"ם (הל' תרומות פ"ב ה"א) "עיקר חיובם הוא מן התורה".

ולפי דבריהם כאשר פודים מס' סוגי פירות, צריך לומר בנוסח הפדיון: "כל המעשר השני שיש כאן יהיה מחולל בתוספת רבע מערכו כל דרגת חיוב ונפרד על פרוטה ורבע בנפרד במטבע המיועדת לכך".

וכך יש לנהוג לכתחילה, לייחד מס' פרוטות לפי דרגות החיוב.

אמנם אם פדית על פרוטה אחת, אין צריך לפדות מחדש, כיוון שיש פוסקים המתירים לעשות כן לכתחילה לחלל על פרוטה אחת מס' דרגות חיוב כיוון שתרומות בזה"ז הם מדרבנן, ניתן לצרף בפרוטה אחת מס' דרגות חיוב של מעשר שני, ונחשב הדבר שחילל את כל המעשר השני על פרוטה שלמה. כפי שפסק בדרך אמונה הל' מעשר שני ונטע רבעי פ"ה ה"ה בביאור הלכה ד"ה על מעות. עפ"י דברי החזו"א בנוסחאות ההפרשה שנדפסו על פיו. 

 

בברכת התורה והארץ

אהוד אחיטוב

הרב אהוד אחיטוב |