קטיף תיירותי

שאלה

שלום וברכה לכ"ת קטיף עצמי ראיתי שהרב משיב לשואלים שיש לחלק לעניין תרומות ומעשרות בקטיף עצמי שיש לחלק בין מקום שהתשלום מתבצע בהתחלה למקום שהתשלום מתבצע בסוף. לא הבנתי את סברת החילוק שכן לא התשלום קובע את המקח. בכל מקרה ה'מקח' נעשה בזמן הקטיף והאכילה. תודה רבה אפרים שחור - המכון התורני הר ברכה

תשובה

בס"ד


שלום וברכת ד'


המשנה במעשרות (פ"ה מ"ו) אומרת:

האומר לחברו הילך איסר זה בעשר תאנים שאבור לי בורר ואוכל, באשכול שאבור לי מגרגר ואוכל, ברמון שאבור לי פורט ואוכל, באבטיח שאבור לי סופת ואוכל.

הרמב"ם בפיה"מ כתב:

שאבור, שאבחר. מגרגר, מפרר, וגרגרים הם "אלחבוב", ר"ל שילקוט הענבים אחת אחת מן האילן ולא יתלוש כל האשכול כדי שלא יתחייב במעשרות. פורט מפרר את הרמון ומרוקנו. סופת, לועט. ואם קנה במחובר לקרקע ותלשה אח"כ, יאכל עראי כדרך שעושה בעל השדה, אבל אם קנה ולא בירר, הרי הוא כאלו קנה דבר תלוש וכבר נקבע למעשר במקח. כמו שיתבאר במסכתא זו שהמקח והממכר קובע למעשר.

המשנה הדגישה שבמקרה והקונה יכול ללקוט כל פרי שירצה (שאבור לי) הרי זה נקבע בקניין שהיה בנתינת המעות וזה כבר כאילו קנה בתלוש למרות שנתינת המעות הייתה במחובר. כפי שכתב ערוך השלחן (סי' צז סעי יח, קב סעי' א) שמעות בלא משיכה יוצרות קביעות בגלל חשיבות המעות, ואפילו אם קניין מעות דרבנן מועיל הקניין למרות שנעשה במחובר, ואפילו שאין קניין במחובר (פ"ה ה"ב), אם הקדים מעות חשיבות המעות היא מחשיבה זאת כקניין, ואין לאכול אלא אחד אחד אבל אסור צירוף.

אולם אם הכסף ניתן לבסוף על מה שאכל כבר, א"כ כאן אין קביעות מקח הקודמת, אלא המקח נעשה בסוף ולכן זה כלוקח במחובר שלא נקבע למעשרות ויכול לאכול ארעי. וכבר דייק כך ערוה"ש סי' קב סעי' ב.

מקח הקובע למעשרות יסודו חשיבות, ולכן יש הבדל אם ניתן קודם קטיף הלוקח אסור באכילת ארעי ואפשר רק אחד אחד, אבל אם המעות יגיעו לאחר הקטיף הרי זה מותר באכילת ארעי.


בברכת התורה והארץ

יהודה הלוי עמיחי

מכון התורה והארץ 

הרב יהודה הלוי עמיחי | ה' תמוז תשע"ט 13:02