הדלקת נרות בשמן תרומה על ידי בת כוהן המתארחת בבית הוריה

שאלה

ברשותה של משפחת כוהנים שמן זית של תרומה טמאה להדלקת נרות שבת, ובתם הנשואה לישראל מתארחת אצלם. האם מותר לה להדליק בשמן זה נרות שבת?

תשובה

א. לדעת רוב הפוסקים, שמן של תרומה טמאה מצווה לשורפו, וכן מותר לכוהנים ליהנות מהחום או מהאור המופקים מביעור השמן. לכן הם רשאים להדליק בו גם נרות שבת, אף שהם טמאים ואסורים באכילת תרומה.[1]

ב. אישה שאינה כוהנת, אסור לה להדליק בביתה נרות שבת בשמן תרומה טמאה,[2] משום שתרומה אסורה לזרים גם ב'הנאה של כילוי', הנוצרת מהשמן תוך כדי שרפתו. יש הסוברים שזהו איסור תורה, ויש הסוברים שזוהי גזירה דרבנן שמא ישראל ישתמש בשמן במקום הכוהן.[3]  

ג. כוהן המדליק שמן תרומה טמאה בביתו – מותר לאדם מישראל שאינו כוהן ליהנות מהחום או מהאור המופקים משרפת התרומה.[4] שני הסברים נאמרו בטעם הלכה זו: או משום שאין איסור 'הנאה של כילוי' אם ישראל אינו גורם לכוהן להוסיף עבורו כמות גדולה יותר של שמן תרומה; או משום שכאשר שורפים תרומה בהיתר, פוקעת קדושתה ומותר ליהנות ממנה הנאה של כילוי.[5]

ד. לפיכך מותר לכוהן בביתו לבקש שישראל ידליק עבורו בשמן תרומה, כיוון שגם הוא נהנה מהדלקה זו.[6] אם כן, בת כוהן הנשואה לישראל רשאית להדליק נרות שבת בשמן של תרומה בבית הוריה הכוהנים, שאף הם נהנים מהנרות. אך אינה רשאית להדליק בשמן תרומה בדירה אחרת, כיוון שכוהנים אינם נהנים מהדלקה זו.



[1].     תרומות פי"א מ"י; תוספתא, תרומות פ"י ה"ט; שבת כה ע"ב; מאירי, שם, ד"ה כשם; רמב"ם, הל' תרומות פ"ב הי"ד-הט"ו.

[2].     רמ"א, יו"ד סי' שלא סעי' יט.

[3].     ר"ש, תרומות פי"א מ"י; ערוך השולחן העתיד, זרעים סי' נט סעי' א-ז; כרם ציון, הלכות פסוקות פרק לח סעי' ה.

[4].     תוספתא, תרומות פ"י ה"ט; ירושלמי, תרומות פי"א ה"ו; רמב"ם, הל' תרומות פי"א הט"ז-הי"ח.

[5].     אמת ליעקב, תרומות פי"א הי"ז.

[6].     על פי חסדי-דוד, תרומות פ"י ה"ט, ד"ה בקרו; כרם ציון, פרק לח סעי' ה; דרך אמונה, תרומות פי"א ס"ק קס וס"ק קסז.

הרב אהוד אחיטוב | טבת תשע"ד