תרו"מ בארצות הקרובות לא"י

שאלה

הרב כתב לי תשובה לשאלתי שבוע שעבר :''בחו"ל לא הפרישו תרו"מ ולכן לא היתה לכך נ"מ.'' על כך אני שואל למה בעצם לא הפרישו במקומות שמנה הרמב''ם בתרומות שכן מפרישים מהם. (כמדומני הוא מונה את סוריה ושנער ועמון ומואב ומצרים - לכאורה הוא מונה את כל המקומות שבהם היו ריכוז של ישוב יהודים בזמן האמוראים)?

תשובה

בתלמוד ירושלמי (חלה פ"ד ה"ד): "אמר רבי יוחנן רבותינו שבגולה היו מפרישין תרומות ומעשרות עד שבאו הרובין ובטלו אותן. מאן אינון הרובין תרגמוניא". לא ברור מי הם הרובין ומה בדיוק ענין התרגמוניא, אבל מהירושלמי עולה שהם בטלו תרו"מ בחו"ל. בראשונים הסתפקו מה הטעם של הביטול אמנם כך כתב הרא"ש (עבודה זרה פרק ד סוף סי' ט): "ובירושלמי (פ"ד דחלה) קאמר רבותינו היו מפרישין בחו"ל תרומות ומעשרות עד שבאו הרובים ובטלום. מאן רובים. תרגמניא. יש מפרשים גדולים חכמי ישראל באו שמה ודרשו להם שאין צריכין להפריש וי"מ הכתות שהעמידו הכותים לדרוש להם ולהחזיק דתן תקנו לתת להם מעשרות שדותיהן. ואם היו ישראל מפרישין מעשרות היו צריכין ליתן להם. ואפשר שעל זה אנו סומכין. וכל מקום שהלכה רופפת בידך הלך אחר המנהג. ועוד נראה שלא נתחייבו מעולם אלא הסמוכים לארץ כגון עמון ומואב ובבל ומצרים כדמוכח במסכת ידים (פ"ד) ולפי שהיו שיירות מצויות מא"י לכך חייבים במעשר שלא יבואו להקל בפירות א"י".

ולמעשה רק גדולים נהגו כמידת חסידות ובכל גלויות ישראל הקרובים והרחוקים לא נהגו תרו"מ. 

הרב יעקב אפשטיין | ז' סיון תשע"ט 9:07