הסתכלות בתמונות פייסבוק של אחר

שאלה

האם מותר ל'חבר פייסבוק' להראות תמונות למישהו שאינו מורשה לראות אותן? לדוגמה, האם ראובן יכול להזמין את שמעון להסתכל במחשב שלו ולראות את התמונות ש'חברו' לוי שיתף עימו בפייסבוק?

 

תשובה

הרב איתן קופיאצקי |

פייסבוק כתמונה על קיר בבית פרטי

ה'שלחן ערוך'[1] פוסק שאדם יכול 'לוותר' על זכותו לפרטיות, גם ברשות היחיד, כגון מקרה שהוא אפשר לחברו לפתוח חלון שפונה לחצרו. הרמ"א מציין עם זאת שאסור לבעל החלון להסתכל בצורה מוגזמת, מפני שיש בכך 'היזק ראיה'.

פייסבוק כאלבום תמונות

אדם המעיין בתמונות של אדם אחר עובר על איסור של 'מגלה סוד', שהרי רואה דברים שלכאורה לא ידע מהם. כפי שמסביר ומבאר הרב אושינסקי,[2] שנאמר 'הולך רכיל מגלה סוד' (משלי יא, יג), שפירושו: 'המגלה סוד חברו, הרי הוא הולך רכיל',[3] ורכילות הרי היא איסור מפורש בתורה (ויקרא יט, טז): 'לא תלך רכיל בעמך', ואליו כרוכים כל איסורי לשון הרע ורכילות שמנה ה'חפץ חיים'.

אלא שהפוסקים נחלקו אם אדם בעלים על דמותו, ויכול למנוע מאחרים לצלם אותו בלא רשותו. בשו”ת 'שלמת חיים'[4] נכתב שאין לאדם בעלות על דמותו, כי לא נלקח ממנו דבר. לדבריו מותר לצלם אדם גם בלא הסכמתו, ואף לעשות בכך שימוש מסחרי. לעומתו ב'משנה הלכות'[5] חלק על דבריו ואסר לצלם ללא בקשת רשות. בעקבות דברים אלו מבאר הרב אריאל בראלי[6] שבמקומות ציבוריים לכל הדעות מותר לצלם אף בלא רשות המצולם, כיוון שהמגיע למקום ציבורי מודע שהוא חשוף, ונחשב הדבר כוויתור ומחילה על זכותו לפרטיות. אך בנוגע לפרסום של התמונה, אי אפשר לומר שכל מי שנמצא במקום ציבורי מוכן שיפרסמו את תמונתו. פרסום כזה נאסר מטעם איסור הונאת דברים, השייך לכל פגיעה רגשית באדם מישראל (עמק המשפט חלק ד עמוד תרכז), וייתכן שגם מטעם איסור רכילות (חידושים וביאורים פאה סימן א אות טז).

בנידון דידן עולה שראובן יוכל להראות לשמעון תמונות של לוי שצולמו ברשות הרבים, מפני ש'נחשב הדבר כאלו ויתר ומחל על זכותו לפרטיות'. בשיחתי עם כמה אנשים שמשתמשים בפייסבוק עלה עוד צד לומר שיש בהעלאת תמונות לפייסבוק ויתור על פרטיות, והוא שאין לבעל התמונותו שום דרך להשגיח על השימוש בתמונה.

סיכום

ניתן להסתכל בתמונות, ואין זה משום איסור 'היזק ראיה', 'לא תלך רכיל' ו'מגלה סוד', מפני שבהעלאת התמונות לאינטרנט האדם יודע שכבר אין לו דרך להשגיח עליהן.

 

[1].   שו"ע, חו"מ סי' קנד סעי' ז.

[2].   תחומין כו, 'אבחון גרפולוגי – היבטים הלכתיים', עמ' 277.

[3].   מצודת דוד, משלי יא, יג.

[4].   שו"ת שלמת חיים, סי' תשעג.

[5].   משנה הלכות, ח"ז סי' קיד.

[6].   אמונת עתיך 101 (תשע"ד), עמ' 29.