פרגולה שמפריעה לשכן

שאלה

בניתי פרגולה בחצרי, והשכן דורש לפרק אותה מחשש לכניסת גנבים לביתו. כמו כן בזמן ירידת גשמים ישנו רעש חזק מהתקרה של הפרגולה העשויה מפלסטיק.

תשובה

הרב אריאל בראלי | אמונת עתיך 116

אם לפרגולה ישנו היתר בנייה, אזי יש לדחות את טענות השכן. היתר הבנייה משקף שעבוד הדדי של השכנים להרחבת הבנייה ולהסכמה לנהוג אחרת מהלכות שכנים.[1] אולם אם הפרגולה נבנתה ללא אישור, יש לדון בטענת איום הגנבה שנוצר עקב הבנייה. כהקדמה יש להבין שהלכות שכנים נועדו ליצור איזון צודק בין הצרכים השונים של השכנים. וכך הדברים מוגדרים בידי ה'חזון איש' (בבא בתרא סי' יא ס"ק א):

נראה כי ענין קביעות ההרחקות נמסר לחכמים כי לעולם אין שימושי בני אדם מצטמצמים כל אחד בחלקו... והם ישקלו הדברים כפי הראוי והנכון על פי טבע העולם, ומה שראו להתיר, משועבד חלק האחד לתשמיש זה.

ביחס לטענה של גנבה, מובאות ברמ"א שתי דעות בשאלה האם ישנה חובה לתקן את הגדר שלו שנפרצה, כאשר קיים חשש שדרך פרצה זו ייכנסו גנבים לשכנו.[2] הרמ"א לא הכריע בשאלה זו, וממילא לא ניתן לחייב את בעל הפרגולה לפרק את המבנה או לשלם על התקנת סורגים לחלון של שכנו.[3] ביחס לטענת הרעש מירידת הגשמים, נראה שאין להתחשב בה היות שלא מדובר על רעש קבוע.[4]

לסיכום, מצד הלכות שכנים אין חובה לפרק את הפרגולה.

 

[1].   לחוקי התכנון והבנייה ישנו תוקף מכוח תקנות הקהל, אף לדעת הסוברים שדינא דמלכותא אינו חל בארץ ישראל, כך כתבו הרבנים שלמה גורן, יוסף קאפח, מרדכי אליהו בפד"ר יב, עמ' 15. וכן כתב הרב אשר ויס: 'בכל הנוגע למערכת יחסי הממון שבין עובד למעביד, וכן בתחומי המסחר, וכן בנוגע ליחסי שכנות בבניינים משותפים, החוק האזרחי יש לו משקל רב בדין תורה. דהלא בתחומים אלה דפוסי החיים עברו שינוי מוחלט ואי אפשר כלל לדמות את הנוהג בזמנינו למה שנהגו בימי קדם. וכיון שבהכרח שיהיו כללים בדיני הממון בכל תחום מתחומי החיים בהכרח לקבל את החוק כבסיס למנהג'. תחומין לד (תשע"ד), עמ' 171–172; ע'ע מנחת צבי ח"א סי' ג, הדן בפתיחת חלון מול חלון בזמן הזה.

[2].   רמ"א, חו"מ סי' קנה; מדבריו נראה שנחלקו על כפייה לגדור את הפרצה וכן הבין הגר"א, חו"מ סי' קנה ס"ק קלא, שלא כדעת חזון איש, בבא בתרא סי' א ס"ק ג, שכתב כי המחלוקת היא רק בעניין תשלום על גנבה שאירעה עקב הפרצה, אך לפי כולם יכול להכריח את שכנו לגדור את הפרצה.

[3].   אין זה סותר את זכותו של השכן להתנגד מראש לבנייה, כפי פסק מהרי"ט, ח"א סי' פט, על עיכוב בניית סולם לעלייה מהטעם שגנבים ישתמשו בו להגיע לחצר השכן.

[4].   חזון איש, בבא בתרא סי' יג ס"ק א.