קלפים והימורים

שאלה

 ישנם מקומות שבהם אפשר להמר בכסף על קלפים, במשחק שנקרא 'פוקר'. רציתי לשאול כמה שאלות:

1. האם מותר לשחק 'פוקר'?

2. האם מותר להשתמש בכסף שמרוויחים ממשחק זה, אם אין אפשרות להחזיר אותו למי שנלקח ממנו?

3. האם מותר לעבוד במקום כזה, בתפקיד האדם שמערבב ומחלק את הקלפים, ולקבל על כך תשלום?

תשובה

לדעת השו"ע[1] יש לאסור משחקי הימורים, משום גזל מדרבנן, היות והשחקנים אינם מתכוונים באמת להקנות את הכסף[2].

הרמ"א (שם) מתיר משחקי הימורים, למי שיש לו עבודה קבועה שממנה הוא מתפרנס. אף לדעת ה'שולחן ערוך' האוסרת, לאחר שהכסף ניתן, מותר לך להשאיר אותו אצלך[3]. אמנם אם ברצונך לצאת ידי שמים, ראוי שתחזירו[4]. כאמור, לדעת ה'שולחן ערוך', יש איסור לשחק ב'פוקר', ממילא העובד בכך הוא שותף באיסור. גם אם הינך סומך על הרמ"א, המתיר משחקי הימורים למי שיש לו מלאכה קבועה, בוודאי אין רוח חכמים נוחה מעבודה בתחום זה מבחינות שונות, וכדאי למצוא פרנסה אחרת. כמו שמבואר בדברי הרמב"ם[5]: 'המשחק בקוביא... אין ראוי לאדם שיעסוק כל ימיו אלא בדברי חכמה ובישובו של עולם'. וכן כתב הרשב"א:[6]

שאלה: מי שנשבע שלא ישחק בקוביא, עד זמן ידוע, ואחר כך בא לישאל על נדרו... תשובה: מסתברא שאין נזקקין לו. דשחוק בקוביא, עבירה היא, ואין מתירין נדר לעבירה.

כלומר לדבריו, אדם שנדר שלא לשחק בקובייה, אין מתירין את נדרו, היות וזהו נדר של מצווה.

גם הריב"ש[7] כתב נגד משחקי הימורים מעין אלו: '... דבר מכוער ומתועב ומשוקץ הוא. ורבים חללים הפיל, ועצומים כל הרוגיו'. נסיים בדברי הרדב"ז[8], שהחמיר מאוד בעניין זה:

 ומיהו אם הוא רגיל בכך יש לבית דין לקנסו ולהענישו בגופו ולהפקיר את ממונו כפי הוראת השעה להעמיד המשפט על היושר... ולא ימשכו כל כך אחר השחוק אשר הולך יועצים שולל והחרוב במים גדולים.

דבריהם של חכמים ברורים, ואשרי מי ששומע להם, ופורש מעבודה מסוג זה.

בעניין קלפי והימורים-תגובה

תשובת 'מכון משפטי ארץ' (אמונת עתיך 100, עמ' 28-27), בעניין קלפי והימורים, כללה תשובות לכמה שאלות: 1) האם מותר להמר במשחק 'פוקר'. 2) האם מותר להשתמש בכסף שמרוויחים ממשחק זה, שאין אפשרות להשיבו למי שנלקח הימנו. 3) האם מותר לעבוד במקום כזה בתור מערבב הקלפים,  וליטול על כך שכר.

התשובות היו: 1) לפי השו"ע אסור להמר מצד גזל דרבנן, ולפי הרמ"א אסור, אלא אם כן יש לו פרנסה עיקרית אחרת. 2) מותר להשתמש בכסף שהרוויח, אולם אם הוא רוצה לצאת ידי שמים, מן הראוי להשיבו. 3) אסור לעבוד במקום כזה משום 'שותף לדבר עברה'. והאריכו בגנאי ההימורים וההשתתפות בהם.

א. התשובה לשאלה 1 אינה מדויקת. אם הכסף שמהמרים עליו מונח על השולחן שעליו נעשה ההימור, או הפקידו את הממון שמהמרים עליו בידי מנהל המקום וכדומה, אין זו אסמכתא, והביאו זאת האחרונים במקום שצוין בתשובת 'מכון משפטי ארץ'.

ב. איך יכול לצאת ידי שמים אם אינו יודע ממי גזל? וצריכים לתת לו דרך תשובה, שיעשה בכספים אלו צורכי רבים או ייתנם לצדקה.

ג. המערב קלפים או עובד במקום הימורים בעבודה אחרת, מקבל משכורת על פעולותיו. לא נראה שהוא מרוויח מרווחיו של פלוני או אלמוני, ואם כך במה הוא שותף לדבר עברה? סביר מאוד שעל עבודה כזו יש הרבה קופצים, ועל כן אין בכך 'מכשיל' ולא 'לפני עיוור'. הוא בסך הכול רוצה להתפרנס, ואינו מסייע כלל.

ד. יש בעיות אחרות בעבודה בתור מערב קלפים. מכיוון שזהו מקור פרנסתו, עלול מערבב הקלפים להימשך ולהמר בעצמו, או ח"ו עלול הוא להטות את ההכרעה למי מהמהמרים, וכך יעבור על גזל. על כן הוא כהולך על מדרון חלק, וכדי שלא ייפול לתהומות ההימורים – כפי שהוסבר בתשובה – מן הראוי שימצא פרנסה אחרת.     

יעקב אפשטיין



[1].שו"ע, חו"מ סי' שע סעי' א-ב.

[2].שו"ת יביע אומר ח"ז, חו"מ סי' ו.

[3].ראה פתחי חושן, גניבה פרק ד הע' ט.

[4].פתחי חושן, שם סוף הערה ח; וכן שו"ת הרדב"ז ח"א, סי' שנט; ערך לחם, חו"מ שע, סעי' ז; וספר עמק יהושע סי' יב.

[5].רמב"ם, הל' גזילה ואבידה פ"ו הי"א.

[6].שו"ת המיוחסות לרמב"ן, סי' רנב.

[7].שו"ת הריב"ש, סי' תלב.

[8].שו"ת הרדב"ז ח"א, סי' תקיז.

מכון משפטי ארץ | תמוז תשע"ג