פדיון שבויים

התשובה

ב"ה

שלום וברכה

יש להבחין בין שתי נקודות מרכזיות בשאלתך.

האחת היא שחובת ההצלה חלה על להציל כל יהודי באשר הוא, אלא אם כן בסיטואציות מאוד מיוחדות וחריגות, כגון אדם שגורם ביודעין למסירת יהודים לגויים, ובכך גורם באופן ישיר למותם, או מומר "להכעיס" שכל כוונתו היא להרשיע, ולכפור בקב"ה אזי אין חובה להצילם, ועליהם נאמר ש"מורידים ולא מעלין", כלומר שאין חובה כלל להצילם. אולם מציאויות אלו ברוך ה' לא קיימות כלל בזמננו, אין לנו "מוסרים" ולא "מומרים להכעיס".

"וחי אחיך עימך" נאמר על כל יהודי באשר הוא שיש חובה להחיותו ולדאוג לכל מחסורו, בין אם הוא יהודי פשוט, יהודי שאינו שומר תורה ומצוות, ובין אם הוא תלמיד חכם עצום.

הנקודה השניה היא שחז"ל דנו במקרים שבהם ישנן מגבלות על יכולות ההצלה, כגון שהגויים מבקשים סכום כסף גדול, או שישנה יכולת טכנית להציל רק אדם אחד, אזי הם נתנו סדרי עדיפויות, וישנה עדיפות לתלמיד חכם בשל כח התורה שבו.

ביחס לחובת המדינה בפדיון שבויים זו שאלה מורכבת שנדרשת לה יריעה רחבה, נכתבו על כך לא מעט מאמרים וספרים, במיוחד מכיוון שלצערנו הרב אויבינו משתמשים ב"נקודה רגישה" זו כמנוף לחץ, ואין אפשרות לפרט את כל השיקולים בתוך תשובה קצרה במייל. 

במספר מילים אכתוב שמדינה, וזה בשונה מאוד מסתם קהילה בגולה, צריכה לשקול שיקולים נוספים בעת חילוץ שבויים, כגון המחיר שנדרש כדי לשחררם, ומהם ההשלכות הכלליות על עם ישראל שנובעות מכך.

ראו למשל בקישור זה: https://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=225

בברכת התורה והארץ

דוד אייגנר

מכון התורה והארץ