מעלית בשבת

השאלה:

אילו פוסקים התירו שימוש במעלית שבת?

התשובה

הרב הראל דביר | אמונת עתיך 146 עמ' 41

פוסקים שהתירו שימוש במעלית שבת: הרש"ז אוירבך,[1] הרי"י נויבירט,[2] הר"ע יוסף[3] (אך הוסיף שמידת חסידות להחמיר בירידה), הרב יוסף אליהו הנקין,[4] הרב איסר יהודה אונטרמן,[5] יסודי ישורון,[6] שו"ת אהל יששכר[7] (אך סייג לחולה במקום מצווה), שו"ת שערי הלכה (סלונים),[8] הרב שמואל היבנר,[9] הרב חיים דוד הלוי,[10] הרב שאול ישראלי,[11] שו"ת מנחת יהודה (שטרית),[12] שו"ת מגדנות אליהו,[13] שו"ת תורה מציון,[14] הרב חיים פנחס שיינברג,[15] הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם (האדמו"ר מקלויזנבורג),[16] הרב אפרים פישל הרשקוביץ,[17] הרב אפרים פישל קליין,[18] שולחן הלוי,[19] הרב יעקב אריאל,[20] הרב דוב ליאור,[21] הרב ישראל רוזן,[22] שו"ת ישיב יצחק,[23] הרב שלמה קרח,[24] הרב רצון ערוסי,[25] הרב אליעזר מלמד,[26] משמעות שו"ת אבני דרך.[27]

לאחרונה נודע על מקרה שבו הר"ש ואזנר התיר שימוש במעלית שבת, בבית אבות מסוים שהיה בו צורך גדול בכך.[28] ייתכן שצורך דומה למתואר שם קיים גם במקומות נוספים.



[1].     שו"ת מנחת שלמה, ח"א סי' צא אות י (אך נכתב שם שהדברים אינם להלכה אלא להעיר לב המעיין), שמירת שבת כהלכתה, פכ"ג סעיף נח והערה קסו בשם הרשז"א. להתייחסויות נוספות של הרשז"א, ראה: מאורי אש השלם, ח"ב עמ' תשצט-תתא; מוריה, שנה כ, חוברת י-יב (גיליון רלח-רמ) (טבת תשנ"ו), עמ' עז; ועלהו לא יבול, ח"ב עמ' ריד; חכו ממתקים, עמ' קצה-קצו; במחיצתם של גדולי התורה ב, עמ' 685-684. לסקירה מקיפה על דעת הרשז"א והיותה בסיס למדיניות מכון צומת, ראה: הרב זלמן קורן, 'תגובה למאמר ביקורת אודות הספר 'מאורי אש השלם', ישורון כט (תשע"ג) עמ' תתצז-תתקא; מאורי אש השלם (מהד' תשפ"ד), עמ' 796 הערה 507: 'המעלית אודותיה דובר בהערה הקודמת היא מעלית בפיקוח מכון צומת'.

[2].     שמירת שבת כהלכתה, שם.

[3].     שו"ת יביע אומר (ח"ה, או"ח סי' כז בהערה; חי"א, או"ח סי' כד*), הליכות עולם ד, עמ' קנח; ז, סעיף לד*; ילקוט יוסף שבת ה, מעלית בשבת סעיף ד והערה ד; וכן עוד בילקוט יוסף שבת א, סי' רעו הערה ח; שבת ב, אמירה לעכו"ם במקום מצוה סעיף נו; שובע שמחות ב, קונט"א – הוספה להל' מילה בשבת, ד; שו"ת מעין אומר ב, עמ' רס-רסא. ראה גם את מכתב הסכמתו של הרע"י לרב לוי יצחק הלפרין, קובץ אספקלריא, תשמ"ב עמ' 29-27, ושלחן יוסף, עמ' מז אות קמ. ראה עוד: שו"ת הראשון לציון א, סי' לא; עלון עין יצחק, גיליון 89 פרשת קרח תשע"ח; שיעורים של הרב יצחק יוסף: https://katzr.net/28dbc8, https://katzr.net/a43d2a, https://www.hidabroot.org/article/194780, ושל הרב דוד יוסף: https://katzr.net/2b63f7; שלחן יוסף, עמ' מז אות קמ. לאחרונה כתב נכדו של הרע"י, הרב יעקב ששון, באתר הלכה יומית, שכיום יש להחמיר גם לדעת סבו הרע"י, בגלל שינויים שלדעתו חלו במציאות מאז היתר הרע"י (https://halachayomit.co.il/he/default.aspx?HalachaID=485; הדברים נכתבו בכ' שבט תשע"ז): 'והנה, אחרי שכתבנו כל זאת בפעם הראשונה בהלכה יומית (לפני כעשר שנים), על פי מה שכתב מרן הרב זצ"ל לפני עשרות שנים, נודע לנו שהדברים נכונים לגבי מעליות שבת שהיו מצויות לפני למעלה מעשרים שנה, אבל כיום, רוב המעליות בנויות באופן שאין שום אפשרות להשתמש בהן בשבת, לפי שמיד בכניסת אדם לתוכן, מופעל בהן מחשב השוקל את תכולת המעלית, ובסמוך לפעולת השקילה הוא מעביר נתונים הלאה לדרך פעולת המעלית, כך שיש חששות רציניים של איסורים בשימוש במעלית כזו בשבת בזמנינו'. ראה גם בקיצוש"ע הרב עובדיה (יפרגן), עמ' 47. יש להעיר על הדברים: ברוב ככל המעליות המצויות כיום, השקילה מתבצעת באופן רציף, ואין אפוא מכשיר ש'מופעל' מיד עם כניסת האדם. אכן קיים שינוי בנתוני השקילה בעקבות כניסת משתמשים למעלית, אך מדובר בשינוי ערכים בזרם חשמלי קיים, שאין בו פתיחה או סגירה של מעגל חשמלי. ולא בכדי, ממשיכים דודיו הראשונים לציון, הר"י יוסף והר"ד יוסף, להחזיק בהיתר.

        להתייחסות של הרב עובדיה בן הרב יעקב יוסף, ראה: יוטיוב, הרב עובדיה יוסף, מעלית לא של שבת על ידי נכרי. לכאורה יש להעיר על מה שהסיק להחמיר מ'מעשה רב', שכן פעמים רבות ת"ח מחמיר לעצמו בדבר שמותר, והרי סבו הרע"י עצמו נקט שמותר אך מידת חסידות להחמיר. וגם לא ברור מה שכתב שהנכנס למעלית 'מוסיף ניצוצות', ומדבריו נראה שחשב שכמות הניצוצות נגזרת ממידת המאמץ של המנוע, ולכאורה לא היא, ויעוין עוד בילקוט יוסף (שם) שכתב להקל גם אם יש ניצוצות, והוסיף בהערה בשולי העמוד ש'הוברר שאין ניצוצות'. ואכמ"ל עוד.

[4].     שו"ת גבורות אליהו (או"ח סי' קז עמ' קעו-קעז; פורסם קודם בקובץ עם התורה מהד' א גיליון יג [תש"מ] עמ' י-יא), וכן מובא בשמו בשו"ת משנה הלכות (חי"א סי' רכ; חי"ח סי' ריב) ובשו"ת דברי חכמים (גינזברג), עמ' קד סעיף 289.

[5].     מאמרו: 'הגדרות של מלאכות חיוביות ושליליות לענין שבת', תורה שבעל פה ט (תשכ"ז), עמ' יא-טו (ההתייחסות למעלית שבת מתחילה בעמ' יג, ונדפסה שוב בפני עצמה במקום נוסף: 'מעלית אוטומטית בשבת', עטרת חכמים (ירושלים תשנ"ח), עמ' לא-לד); וכן נראה מדבריו בשו"ת שבט מיהודה ב, סי' לב. הרב אונטרמן הביא ראיה להיתר ממה שנהגו להפליג באוניות בין יבשות, אף שההפלגה מתקיימת גם בשבת, ונוסעי האונייה משפיעים על זרם החשמל בדומה למשתמשים במעלית. כעין זה כתב גם באהל יששכר דלהלן.

[6].     יסודי ישורון שבת ה, עמ' קלה-קלז. ואמנם לא כתב את ההיתר בנחרצות, אך מדבריו נראה שלכך דעתו נוטה.

[7].     שו"ת אהל יששכר (גאלדשטיין) סי' כז. הסיוג לחולה במקום מצווה מופיע בסוף דבריו, ולכאורה אינו מתאים למה שדחה בהחלטיות את צדדי האיסור שדן בהם במהלך התשובה, יעו"ש. ולכן, ייתכן שדעתו להתיר מעיקר הדין לכל אדם, וסייג את ההיתר מחשש לזילותא, או שדן בחולה במקום מצווה משום שזה היה נושא הדיון.

[8].     שו"ת שערי הלכה (סלונים), סי' סח.

[9].     בצמד מאמריו: 'השימוש במעלית אבטומטית בשבת', הדרום יט (ניסן תשכ"ד), עמ' 123-111; 'בדבר השימוש במעלית אבטומטית בשבת', הדרום לו (תשרי תשל"ג), עמ' 40-38.

[10].   שו"ת עשה לך רב ה, סי' ט: 'וכך היא דעת רוב הפוסקים בדורנו'; בסוף תשובתו הוסיף שתחושתו שאין הדבר רצוי, ובאופן אישי הוא נמנע משימוש במעלית שבת, ועל כל פנים ברור שלא בא לערער על ההיתר; מקור חיים השלם, ח"ג סי' קסו סעי' ז עמ' 309; ח"ג סי' קעד סעי' יד עמ' 382. ראה עוד שו"ת עשה לך רב ג, סי' יז, שהתייחס בהרחבה לשימוש במעלית רגילה על ידי גוי.

[11].   כן מסר בשמו הרב ישראל רוזן, בסיכום של פגישה עמו מיום שלישי, ח' כסלו תשל"ז, ארכיון מכון צומת. ראה גם שו"ת במראה הבזק (ח"ב סי' כג; ח"ח סי' כב).

[12].   שו"ת מנחת יהודה (שטרית), ח"ב או"ח סי' כד.

[13].   שו"ת מגדנות אליהו, ח"ב סי' לג (ד"ה ולגבי שאלתו).

[14].   שו"ת תורה מציון לרב ציון לוי, רבה של פנמה, עמ' קלז אות קמג.

[15].   מובא בשמו בשו"ת דברי חכמים (גינזברג), עמ' קד סעיף 289.

[16].   מובא בשמו בשו"ת ישיב יצחק, ח"ו סי' ו עמ' עט, וראה שם על מדיניותו בעניין זה בהנהגת בית החולים לניאדו.

[17].   מובא בשמו בשו"ת ישיב יצחק (שם).

[18].   בתשובה שלא ברור האם ראתה אור, אך תמציתה הובאה בביטאון דגלנו, גיליון שמז (אב תש"נ), עמ' 17 ד"ה את. ושם נכתב שהתשובה נכתבה עבור בית הבראה 'נוה שמחה' להלכה ולא למעשה, עד שיסכים הרב שמואל ארנפלד, והוא לא הסכים. ראה על כך גם חכו ממתקים, עמ' קצה הערה עח. ייתכן שבית הבראה זה הוא הוא בית האבות שהוזכר בספר במחיצתם של גדולי התורה (לעיל, הערה 84), יעו"ש.

[19].   שולחן הלוי, לרב ישראל בעלסקי, ח"א סי' ז אות ח עמ' עח.

[20].   תשובה בכתובת: https://www.yeshiva.org.il/ask/124157, וכן: https://www.yeshiva.org.il/ask/15513, https://www.yeshiva.org.il/ask/18724, https://www.yeshiva.org.il/ask/5985; וראה גם בדברי הרב יהושע שפירא: דברים שנאמרו בכנס לכבוד הרב יעקב אריאל שליט"א, אמונת עתיך, עמ' 77.

[21].   תשובה בכתובת: https://www.yeshiva.org.il/ask/5007 ('בתנאי שיש לה אישור מטעם מכון צומת שעסק בהלכה זו ומצא פתרונות טכניים לשימוש במעלית בשבת').

[22].   הרב ישראל רוזן, 'מעלית אוטומטית בשבת', תחומין ה, עמ' 96-75; 'מעלית שבת לכתחילה', אמונת עתיך 98, עמ' 24-23.

[23].   שו"ת ישיב יצחק, ח"ו סי' ו (תשובה לשאלתו של האדמו"ר הנוכחי מבעלזא); וראה עוד שם, חמ"א סי' כא.

[24].   עריכת שולחן ג, עמ' מד סעיף סט-ע.

[25].   תשובה בכתובת: https://www.net-sah.org/en/node/31412.

[26].   פניני הלכה שבת, סי' יז סעי' ד.

[27].   שו"ת אבני דרך, לרב פרינץ, ח"ג סי' קו.

[28].   ראה מאורי אש (מהד' תשפ"ד), עמ' 795 הערה 506. בשולי הדברים אוסיף שכמה פוסקים התירו מעלית שבת אך הציבו תנאים מחמירים יותר מאלו של מכון צומת, ובראשם הרב לוי יצחק הלפרין, ואותם לא ציינתי כאן.

toraland whatsapp