רגישויות בגן ילדים

שאלה

אחד הילדים בגן רגיש לחומוס, ולכך הגננת אוסרת על כל הילדים להביא לגן כריך עם חומוס. האם יש לה זכות לכפות הנחיה זו על כולם?

 

תשובה

בהנחה שהרגישות המדוברת אינה רק חוסר נוחות אלא חולי ונזק גופני, יש להתחשב בילד בהתאם להוראת הפסוק 'ועשית הישר והטוב',[1]  ולנהוג לפנים משורת הדין ולמרות הטרחה למצוא ממרח חילופי.

אפשר שאף מצד הדין יש מקום לחייב זאת, ואף שבנזקי שכנים הכלל הוא ש'על הניזק להרחיק עצמו', וכפי שכתב הרמב"ם:[2]

על הניזק להרחיק את עצמו אם ירצה עד שלא יגיע לו הנזק, שזה בתוך שלו הוא עושה, והנזק בא לחבירו מאליו.[3]

מכל מקום כבר ביאר ה'חזון איש'[4] שיש להתחשב בנורמה המקובלת:

כי ענין נזקי שכנים תלוי לפי ישוב העולם, וכל שעל המזיק קשה הזהירות ביותר, ואם אנו מחייבים אותו בכך, אנו מקפחים את ישובו בעולם, אז אין אנו חושבים זה לנזק.

לאור זאת נראה שהבקשה לא להביא ממרח חומוס אינה דרישה מוגזמת, ולא ניתן לומר עליה 'קשה הזהירות ביותר', וזאת אל מול הנזק שיכול להיווצר לילד הרגיש אשר הוריו ייאלצו להוציא אותו מהגן.

לסיכום, הדרישה לאסור הבאת חומוס לגן עקב רגישות של אחד הילדים – מוצדקת.

 

[1].    דברים ו, יח; הרבה הלכות נקבעו בגלל הציווי 'ועשית הישר והטוב', ראה לדוגמה: רמב"ם, הל' שכנים פי"ב ה"ה; שם, הל' מלווה פכ"ב הט"ז.

[2].    רמב"ם, הל' שכנים פ"י ה"ה.

[3].    זאת בהתבסס על תשובת הרא"ש, כלל קח סי' י, שכתב שפעמים שמטילים את ההרחקה על המזיק כשהנזק גדול ואין הניזק יכול לסובלו, וכשאין הניזק יכול להציל עצמו.

[4].    חזו"א, ב"ק סי' יא ס"ק כ ד"ה והנה לאביי.

הרב אריאל בראלי |