פיצוי על עגמת נפש

שאלה

האם יש בהלכה מושג של 'פיצוי על עגמת נפש'? לדוגמה, אדם ששכר מלצר והוא הגיש את האוכל כפי שסוכם עימו, אלא שעשה כן בגסות ובחוסר התחשבות באורחים ובצרכיהם, האם ניתן לנכות משכרו?

תשובה

ניתן לדון על ניכוי בתשלום במקרה של עגמת נפש משני פנים. צד ראשון הוא של נזיקין, דהיינו שמי שגרם עגמת נפש לחברו חייב לשלם לו, כי פגע בו ובייש אותו. צד שני הוא של שכירות פועלים, דהיינו שכאשר שניים כורתים חוזה ביניהם שאחד הצדדים יעשה פעולה מסוימת והוא עשה זאת באופן שגרם עגמת נפש לשני, הרי בכך הוא הפר את ההסכם. הגמרא[1] דנה בעגמת נפש מצד נזיקין:

המוליך חטין לטחון ולא לתתן ועשאן סובין או מורסן קמח לנחתום ואפאו פת ניפולין בהמה לטבח וניבלה חייב מפני שהוא כנושא שכר רשב"ג אומר נותן לו דמי בושתו ודמי בושת אורחיו וכן היה רבן שמעון בן גמליאל אומר מנהג גדול היה בירושלים המוסר סעודה לחברו וקלקלה נותן לו דמי בשתו ודמי בושת אורחיו.

מדובר בגמרא במקרה שבו בעל הבית שכר שירותי הסעדה (קייטרינג) שיכינו לו אוכל לאירוע שהזמין אליו אורחים. הוא סיפק לקייטרינג מוצרי מזון גולמיים שיכין מהם את הסעודה, והקייטרינג נכשל בתפקידו וקלקל את מוצרי המזון. תנא קמא סובר שבעל הקייטרינג חייב לשלם רק בעבור מוצרי המזון שקלקל, ואילו רשב"ג סובר שהקייטרינג חייב לשלם גם בעבור הבושת שנגרמה לו בפני האורחים. ה'שלחן ערוך' פסק שאין הלכה כרשב"ג,[2] וצריך לשלם רק בעבור הנזק שנגרם למוצרי המזון, ולא בעבור הבושת של בעל הבית. זאת משום שזה נזק עקיף, ואפילו אינו נכלל בכלל בושת, שהרי אין כאן כוונה להזיק.[3] למרות זאת, במקרים רבים יש מקום לנכות מהתשלום מצד דיני שכירות פועלים, שהרי כאשר אדם שוכר פועל, הוא לא משלם רק על הפעולה עצמה אלא גם על אופן השירות. הדבר נכון בפרט בזמננו, שאופי השירות הוא רכיב חשוב בשכר שאנו משלמים לנותן השירות, ואדם מוכן לשלם יותר כדי לקבל שירות אדיב ונעים. לכן אם הייתה חריגה משמעותית, יש לדון שההסכם בין הצדדים בטל והמשכיר חייב לשלם לשוכר כפי שנהנה, כפי שפוסק ה'שלחן ערוך' בכמה מקרים.[4] לכן בנידון דידן יש לבי"ד לבדוק אם התנהגות המלצר חרגה מהמקובל חריגה של ממש, ואם יתברר שאכן כך, אזי מוגדר שההסכם הופר, ואז יש לשלם למלצר רק כפי שאדם היה מוכן לשלם בעבור מלצר שנוהג בגסות.

 

[1].     בבא בתרא צג ע"ב.

[2].     שו"ע, חו"מ סי' שו סעי' ד.

[3].     עיין הגהות מצפה איתן וגידולי שמואל על הגמרא הנ"ל.

[4].     שו"ע, חו"מ הלכות גזלה סימן שעה, סעיף א. שו"ע, חו"מ סימן שלב, סעיף א. ושו"ע סימן שי סעיף ב ברמ"א. למדנו מכאן שכאשר אין הסכם בין הצדדים (או מחמת שמעולם לא נחתם או מחמת שלא קוים במלואו), אזי צריך לשלם כפי מה שנהנה. 

הרב אביעד תפוחי |