היתר פנייה לערכאות, איום בפנייה לבית משפט

שאלה

אדם חייב לי כסף. הוא טוען טענות שונות כדי להיפטר מתשלום (מהתייעצות עם שני דיינים הבנתי למעלה מכל ספק שאין בטענותיו כלל כדי לפוטרו מתשלום). שאלתיו היכן הוא רוצה לדון, והוא נקב בשם של רב מסוים. לאחר ניסיונות רבים לדבר עם הרב ולקבוע מועד לדיון, הרב הציע זמן לדיון, אך הזמן לא התאים לנתבע (לדבריו). שאלתי היא:

א. האם במצב כזה ניתן לומר לנתבע (ולהתכוון לכך) שאני מקציב לו שבוע לקבוע דיון אצל דיין כרצונו, ואם לא יקבע דיון כזה, איאלץ לצערי לפנות לבית משפט?

ב. האם ניתן לומר לו כך, לכל הפחות בתורת איום בלי כוונה לבצע?

תשובה

א. אנו ממליצים לך לפנות לבית דין מוכר ומסודר לדיני ממונות. בבית דין כזה, כאשר מגישים תביעה, בית הדין פונה לנתבע לתגובה. אם הנתבע אומר שהוא רוצה בית דין אחר או רב אחר, נותנים לו ארכה של שבועיים לשלוח להם שטר בוררות חתום על ידי בית הדין השני. אם הנתבע לא עושה כך, התובע מקבל היתר פנייה לערכאות.

לאיים בפנייה לערכאות ולהתכוון לכך – אסור. הרמ"א (חו"מ סי' שפח סעי' ח) כתב:

אפילו לא מסרו עדיין, רק שאומר: אלך ואמסור, אם אומר כך בפרהסיא נפסל לעדות, ולא אמרינן בכה"ג עביד אינש דגזים ולא עביד. ויש חולקין אא"כ מוחזק בכך.

הרב סילמן[1] למד מדברים אלו שאסור לאיים בפנייה לערכאות, ופסול העדות תלוי בפרהסיא, אך עצם האיסור קיים אף ללא זה.

ב. לאיים בפנייה לערכאות כדי לגרום לשני לבוא לדין תורה – מותר. אבל להגיש את התביעה כבר בבית המשפט – אסור. כך למד הרב אשר וייס מדברי הרמב"ן[2] שכתב:

...אבל לפני הגוים אסורין הם לבא לפניו שידון להם בדיניהם לעולם, ואפילו היו דיניהם כדיננו באותו ענין.

מכאן שעצם הגשת התביעה בפני הערכאות יש בה ייקור וכבוד לערכאות, ועל כן היא אסורה.

 

[1].     כתב עת 'הישר והטוב' ח"ד עמ' נד; הוא הציע שאם התובע רוצה לאיים על השני במכתב של עו"ד, יכתוב את המכתב בנוסח הבא: 'אפעל בכל הכוחות והאפשרויות העומדים לרשותי'. נוסח זה מותר, כיוון שפנייה לערכאות אינה אפשרות העומדת בפניו.

[2].     שמות כא, א.

משפטי ארץ |