הקנאת מנגל לגוי

שאלה

פלוגת מילואים קנתה מנגל כדי לצלות בשר. מאחר שלא היה לחיילים מקום להטביל את הרשת של המנגל, הם רצו להקנותה לגוי ושאלו כיצד ניתן בפועל להקנות.

 

תשובה

הגמרא בבבא מציעא[1] מביאה מחלוקת אמוראים בשאלה איזה קניין תקף מהתורה: לר' יוחנן קניין כסף הוא מדאורייתא, ואילו לריש לקיש – קניין משיכה. עוד מופיע בגמרא בבכורות[2] שאותם אמוראים הבינו מהפסוק 'או קנה מיד עמיתיך' שהקניין שתקף מן התורה בישראל אינו מועיל בקניין שבין ישראל לגוי, ולהיפך.[3] נחלקו הראשונים כיצד פוסקים: הרא"ש[4] ור"ת[5] פסקו כר' יוחנן, ואילו רש"י[6] נקט כריש לקיש. בדברי הרמב"ם[7] אנו מוצאים ששילב בין הדעות וכתב שגוי הקונה או מקנה מיטלטלין יכול לעשות זאת או במשיכה או בדמים, והסביר ה'מגיד משנה' שהסוגיה בבכורות נדחתה מפני סוגיה אחרת במסכת עבודה זרה,[8] שם מובא בשם אמימר שמשיכה קונה בגוי, והבין הרמב"ם שכוונתו שהקניין הוא בכסף ואף במשיכה.[9] ה'שלחן ערוך'[10] פסק בהקשר לדין בכור שכדי להיפטר מקדושתו, ניתן לשתף גוי בבהמה, וצריך לעשות שני קניינים: יש לקבל ממנו פרוטה, דהיינו קניין כסף, וכן יקנה לו את המקום שהבהמה עומדת עליו,[11] ויקנה לו ב'קניין אגב'. האחרונים[12] הסבירו שיש לעשות את שני הקניינים רק בגלל חומרת איסור בכור, אך לעניין טבילת כלים – אין צורך בכך.

לסיכום, ניתן להקנות לגוי את הרשת ע"י משיכה, ואין צורך להחמיר ולנקוט בשתי דרכי הקניין, שהרי מעיקר הדין די במשיכה, ורק בבכור כתבו הפוסקים שיש לעשות את שני הקניינים.[13]

 

[1].    ב"מ מז ע"ב.

[2].    בכורות יג ע"א.

[3].    נמצא שמגוי ניתן לקנות לר' יוחנן במשיכה ולריש לקיש בכסף.

[4].    רא"ש, ב"מ פ"ד סי' ח; ויש להעיר שכך נקטו רוב הראשונים.

[5].    תוספות, ע"ז עא ע"א ד"ה רב אשי.

[6].    רש"י, קידושין יד ע"ב.

[7].    רמב"ם, הל' זכייה פ"א הי"ד.

[8].    ע"ז עא ע"א.

[9].    ועי' בתוס', שם שהסביר את דברי אמימר באופן אחר.

[10].   שו"ע, יו"ד סי' שכ סעי' ו.

[11].   נקודה זו מקורה בתוס', שם, שכתב שהרוצה לחוש לרש"י ור"ת יקנה גם באופן שהגוי ייתן פרוטה וגם שימשוך לרשותו, ואם אין לו רשות, יקנה לגוי חדר ברשותו ע"י שיפתח ויסגור את הדלת, ועי' שם בב"י.

[12].   ט"ז, לשו"ע שם, ס"ק ו; ש"ך ס"ק ח. אומנם הרמ"א, חו"מ סי' קצד סעי' ג, כתב שבמיטלטלין הישראל קנה בנתינת המעות, ולכאורה זה סותר את רוב הראשונים שפסקו כר' יוחנן. הש"ך, סי' קצד ס"ק ד, משיב שכוונתו היא רק להדגיש את הניגוד לקרקע, ששם מועילה מכירה רק בשטר, ואילו במיטלטלין די בכסף, או לחולקים די במשיכה. הסבר אחר כותב נתיבות המשפט, סי' קצד ס"ק ח, ומביא משו"ת הרשב"א שהמציאות הייתה שהגויים נהגו להקנות בכסף, אך אכן יהודי שמכר לגוי עשה זאת במשיכה.

[13].   ואף שקיימת מחלוקת גדולה בפוסקים אם טבילת כלים היא מהתורה או מדרבנן, יש לסמוך על המקלים, כי אין זה קודשים.

הרב אוריאל פרץ |