טעות של מכונה רפואית

שאלה

נניח שתהיה מכונה שבודקת חולה ומאבחנת את מחלתו, בתור חלופה לבדיקתו אצל רופא מומחה. היתרון הוא שמכונה כזו ניתן להציב בכל מקום, ולהפעילה עשרים וארבע שעות ביממה. מהו הדין במקרה שהמכונה מחזירה אבחון מוטעה, ומחמתו נגרם נזק:

א. האם החברה שמייצרת את המכונה חייבת על הנזק?

ב. האם הרופא שהפנה לבדיקה במכונה ופעל על פיה חייב על כך?

ג. האם זה משנה אם סיכויי המכונה לטעות גבוהים יותר מסיכויי רופא מומחה לטעות או נמוכים מהם?

ד. האם זה משנה אם לאחר מעשה –  רופא מומחה בודק את החולה, ואומר שבמקרה כזה יש סיכוי נמוך מהרגיל שהוא היה טועה (אף על פי שבממוצע, למכונה יש סיכויי טעות נמוכים יותר)?

תשובה

נאמר בשולחן ערוך (סי' שו סעי' ו) שמי שהראה דינר לשולחני, ואמר לו השולחני: יפה הוא, ונמצא רע, אם בשכר ראהו – חייב לשלם, אף על פי שהוא בקי ואינו צריך להתלמד. אם בחינם ראהו, פטור, ובלבד שיהיה בקי שאינו צריך להתלמד. ואם אינו בקי, חייב לשלם אף על פי שהוא בחינם, ובלבד שיאמר לשולחני: עליך אני סומך, או שהיו דברים המראים שהוא סומך על ראייתו ולא יראה לאחרים.

 כלומר החלוקה הראשונה היא בין אומן בקי לאומן שאינו בקי. מי שאינו בקי חייב לשלם על כל נזק שנגרם ממעשיו, ואילו הבקי חייב רק אם עבד בתשלום.

בנוגע לרופא יש הלכה נוספת (שו"ע, יו''ד סי' שלו סעי' א):

 נתנה התורה רשות לרופא לרפאות. ומצוה היא. ובכלל פיקוח נפש הוא. ואם מונע עצמו, הרי זה שופך דמים, ואפילו יש לו מי שירפאנו, שלא מן הכל אדם זוכה להתרפאות. ומיהו לא יתעסק ברפואה אא''כ הוא בקי, ולא יהא שם גדול ממנו, שאם לא כן, הרי זה שופך דמים. ואם ריפא שלא ברשות בית דין, חייב בתשלומין, אפילו אם הוא בקי. ואם ריפא ברשות ב''ד, וטעה והזיק, פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים. ואם המית, ונודע לו ששגג, גולה על ידו.

דהיינו, רופא שריפא ברשות בית דין - פטור על טעותו מדיני אדם. פטור זה מוסבר על ידי המפרשים בכך 'שיהא רופא מצוי לרפאות'.[1] נדמה שכיום בתי הדין סומכים על מערכת ההסמכה הרפואית ומכירים בסמכות שלה. הרשב''ץ (שו"ת ח"ג סי' פב) מחדש שהוראה רפואית שכשלה בשוגג, בלא פעולה מעשית של הרופא, אינה מחייבת את הרופא אף בדיני שמים. אם תהיה מכונה שתתקבל בעולם הרפואה בתור מכונה מהימנה, שתוכנתה כראוי על פי חוכמת הרפואה העדכנית ואין לה בדרך כלל שגיאות, הרי שוודאי לא ניתן יהיה לתבוע רופא ששולח אליה, שהרי הוא נוהג כראוי. גם החברה שתייצר את המכונה ותפעל על פי כללי הרפואה, ותזהיר מראש את הנבדקים שיש בה אחוז מסוים של טעויות, לא תהיה אחראית על נזקים שנגרמים מטעויות המכונה.[2]



[1].מנחת ביכורים על התוספתא, גטין פ"ג ה"ג.

[2].עי' גם במאמרו של הרב זלמן נחמיה גולדברג, 'רשלנות רפואית', תחומין יט, עמ' 317.

מכון משפטי ארץ | תשרי תשע"ד