עני המהפך בחררה במכירת דירה

שאלה

ראובן שוחח בטלפון עם שמעון ביום רביעי בלילה במשך כ-10 דקות על מכירת דירתו של שמעון. שמעון אמר שייפגשו בעוד יומיים או שלושה על מנת לראות את הדירה. ביום ראשון ראובן יזם שוב שיחת טלפון, ושמעון טען שהדירה נמכרה ביום שישי לאדם שנקש בדלת, ראה את הדירה וחתם. ראובן טען כי ישנו דין עני המהפך בחררה.

האם יש צדק בדבריו?

תשובה

'עני המהפך בחררה' משמעו שהמחזר על דבר לקנותו, ובא אחר וקנה לפניו – אע"פ שהמקח קיים[1] נקרא רשע. אמנם הרמ"א[2] ביאר שכל האמור הוא דווקא בשלב שבו הקונה הראשון והמוכר היו מצויים בשלב מתקדם של המו"מ ביניהם, וכבר סוכם המחיר, ואינו חסר אלא הקניין עצמו. 'ערוך השולחן' (חו"מ סי' רלז סעי' א) הקדים את הזמן במקרים מסוימים:

וזהו בעניני מסחר אקראי אבל בשוק שהרבה קונים והרבה מוכרים נמצאים תמיד כשאחד עומד על המקח אסור לאחר לילך על מקח זה כל זמן שהראשון עומד עליו אף כשלא פסק המקח עדיין כמ"ש הירושלמי [נ"ל] וכן המנהג בהרבה מקומות שכשאחד עומד בשוק לקנות דבר לא יסיגנו אחר ומנהג יפה הוא מדינא וראוים לברכה ובפרישה כתב שבימיו פסקו בזה שהוא הסגת גבול.

אך מכל מקום גם במקרה זה נדרש שלב מתקדם במו"מ. עוד יש להוסיף כי 'עני המהפך בחררה' מופנה דווקא לקונה השני ולא למוכר, שלגביו מישור הדיון אם פעל כשורה יהיה מצד דין 'מחוסר אמנה'.[3] ספר 'פתחי חושן'[4] כתב שגם על המעסיק והמוכר יש איסור לשתף פעולה עם מבקשי עבודה או קונים מתחרים, אך איסור זה קיים על מי שכבר היה מוכן להעסיק ולמכור, וכעת מראיין מתחרים נוספים. הגבלה נוספת לדין מצאנו בדברי שו"ת 'חמדת שלמה'.[5] לדעתו אין הקונה השני נקרא רשע אם עשה כן בשוגג. אך ה'אגרות משה'[6] סובר שאין לחלק בין שוגג ובין מזיד בדין זה. במקרה שתואר בשאלה, נראה כי מדובר בשלב ראשוני מאוד של הצגת הנכס. עוד נראה כי המוכר לא התחייב להמתין, ואף שיעור הזמן שציין לא היה מסוים ('יומיים שלושה'). כמו כן לא עולה מהתיאור כי לקונה השני נודע על מציאות ראובן הממתין לראות את הדירה. לכן לא חל דין 'עני המהפך בחררה' במקרה זה, לא ביחס ללוי, ובוודאי לא ביחס לשמעון המוכר. גם דין 'מחוסר אמנה' לא חל עד שלב שנפסק המחיר וסוכמו כל פרטי העסקה.[7]

 

[1].   לאפוקי משיטת ר"ת בקידושין נט שהמקח חוזר.

[2].   שו"ע, חו"מ סי' רלז סעי' א.

[3].   על פי שו''ת מהר''ם אלשיך, ס' סז; שו''ת מהרש''ל, סי' לו.

[4].   פתחי חושן, הל' גנבה פרק ט הערה לב.

[5].   שו"ת חמדת שלמה, חו"מ סי ד; הובא בפתחי תשובה, חו"מ סי' רלז ס"ק ב.

[6].   אגרות משה, חו"מ ח"א סי' ס.

[7].   ראה שו"ע, חו"מ סי' רד סעי' ז וסעי' יא; ספר פתחי חושן, קניינים ח"א, ב.

משפטי ארץ | אמונת עתיך 116