התשובה
אדם מחויב לדבוק באמת בכל אמירותיו ובכל התחייבויותיו, בין בעל פה ובין בכתב, ובייחוד כאשר מדובר במסמך רשמי הנושא ערך הצהרתי וכפי שנאמר בפסוק 'מדבר שקר תרחק' (שמות כג, ז). במקרה שלפנינו, הדרישה לשעות נהיגה מסוימות טרם קבלת פטור ממלווה נובעת משיקולי בטיחות ומתפיסה מקצועית שנהג חדש זקוק לניסיון מעשי מצטבר בכביש כדי להגיע לרמת מיומנות ובטיחות ראויה. עם זאת, יש לשים לב כי המחוקק בחר להסתפק בהצהרה הורית כאמצעי פיקוח על מילוי הדרישה, ולא הטיל חובת תיעוד מדויק באמצעות מורה נהיגה מוסמך או מערכת ניטור טכנולוגית. בחירה זו מעידה על גמישות מסוימת במנגנון האכיפה. יתר על כן, העובדה שפקיד רשמי במשרד הרישוי מסר לבנך שניתן לחתום על הצהרה גם כאשר לא הושלמו כל השעות הנדרשות, מרמזת על פרשנות מקילה של הדרישה מצד הרשויות עצמן.[1]
למעשה, הדרך הראויה ביותר היא להימנע מחתימה על הצהרה שאינה תואמת במדויק את המציאות עד להשלמת כל השעות הנדרשות. לכן, אם ביכולתך לבקש הארכה נוספת או אישור חריג בשל הנסיבות המיוחדות (לימודים בפנימייה והיעדר נגישות לרכב), יש לפעול תחילה בדרך זו. אולם, אם לא ניתן להאריך את הזמן, ובהתחשב בכך שהפקיד הרשמי במשרד הרישוי הביע נכונות לקבל הצהרה גם על בסיס חלקי של השעות, ניתן במקרה זה להסתמך על הנחיית הפקיד ולחתום על המסמך. ניתן לראות את ההצהרה כהתחייבות לאחריות הורית על כשירות הנהיגה של בנך, יותר מאשר אישור טכני על מספר שעות מדויק. יש להדגיש כי הכרעה זו תקפה רק אם בנך אכן נהג שעות משמעותיות ורכש מיומנות נהיגה ראויה, ואתה כהורה משוכנע ביכולתו לנהוג באופן בטוח ללא מלווה.
[1]. אנו מוצאים שישנם תנאים שגם מי שאומר אותם לא מתייחס אליהם ברצינות גמורה, למשל נאמר במשנה, נדרים פ"ג מ"א: 'היה מוכר חפץ, ואמר: קונם שאיני פוחת לך מן הסלע, והלה אומר: קונם שאיני מוסיף לך על השקל - שניהן רוצין בשלושה דינרין'. המוכר והלוקח נשבעו על סכום המכירה ובכל זאת מותר להם לחרוג ולהסכים על סכום שונה ממה שנקבו בשבועה כי דרך הסוחרים לדבר באופן הזה.
