סכסוך על ירושה

השאלה:

אבי כתב תחילה צוואה שבה הוריש דירה אחת לאחי ודירה שנייה לי (בתו). במשך השנים נאלץ למכור את הדירה שיועדה לי, על מנת לממן את שהותו בבית אבות. בעקבות כך, כתב אבי צוואה חדשה שבה הוא מחלק את הדירה הנותרת בינינו שווה בשווה. עם זאת, הצוואה החדשה אינה חתומה כראוי, מאחר שאבי לא רצה לשלם שוב לעורך הדין. עכשיו, לאחר פטירתו, אחי טוען שהצוואה השנייה אינה תקפה משום שחסרה חתימה. מהי דעת ההלכה במקרה זה? (יש לציין שהעובדות המוצגות בשאלה מוסכמות על שנינו).

התשובה

הרב אריאל בראלי | אמונת עתיך 146 עמ' 30

יש להקדים כי ברור שהכוונה של אביכם בכתיבת הצוואה הייתה למנוע מחלוקות על הירושה, ועל כן על שניכם לעשות כל מאמץ להתפשר ולמצוא את הדרך ליישור ההדורים ביניכם. מבחינה הלכתית אכן אין תוקף לשטר צוואה שאינו חתום על ידי עדים,[1] ולכן ידו של אחיך על העליונה והצוואה הראשונה היא המחייבת, והאח יורש את הבית.[2] אך עדיין ישנה מצווה על היורש לקיים דברי המת, בוודאי לאחר שגילה דעתו במפורש לחלק את רכושו בשווה בין ילדיו.[3] אלא שאין זה חיוב משפטי שאפשר להכריח אותו לעשות זאת, אלא יש לדבר על ליבו שכך הדרכתה של תורה לשתף את אחותו בירושה.

 



[1].     אלא אם כן המוריש חתם עליה בעצמו או שהצוואה היא כתב ידו, כפי שכתב רמב"ם, הל' מכירה פ"א ה"ז: 'כיצד בשטר, כתב לו על הנייר או על החרס או על העלה שדי נתונה לך שדי מכורה לך כיון שהגיע השטר לידו קנה, אף על פי שאין שם עדים כלל'.

[2].     יש לציין שבמקרה שהצוואה נכתבה כשהאב היה במצב של 'שכיב מרע' (חולה הנוטה למות) דבריו תקפים גם ללא חתימת עדים. עיין ערוה"ש, חו"מ סי' רנ סעי' א: 'תקנת חכמים בחולה שתשש כוח גופו וכשל כחו מחמת החולי עד שאינו יכול להלך על רגליו בשוק והרי הוא נופל על המטה הוא הנקרא שכ"מ - וכשנותן מתנה א"צ קניין כי דברי שכ"מ ככתובין וכמסורין דמי'. עי"ש אריכות דברים בדין של 'מצווה מחמת מיתה' – 'שנראה מתוך דבריו שהוא נותן מחמת מיתה כגון שמתאונן על מיתתו' - אף אם לא חילק את כל רכושו דבריו קיימים. אולם בספר גנת ורדים, כלל ה סי' יב הביא מחלוקת בין המבי"ט והמהרשד"ם, אם צוואת שכיב מרע ללא עדים מועילה. לדעת המהרשד"ם, כל עוד אין עדים על הצוואה היא נחשבת כדיבור בעלמא ואינה תקפה, ולדעת המבי"ט היא תקפה. למסקנה כתב בגנת ורדים שכל עוד יורשי המצווה מודים שהוא ציווה מתוך גמירות דעת – אף שאין עדים הצוואה תקפה.

[3].     בשו"ע, חו"מ סי' רנב סעי' ב נפסק: 'מצוה לקיים דברי המת, אפילו בריא שצוה ומת, והוא שנתנו עכשיו לשליש לשם כך'. וצוואה זו לא נמסרה לשליש, אולם עיין שו"ת בנין ציון, סי' כד ושו"ת אחיעזר, ח"ג סי' לד שכאשר היורש אינו מוחזק יש לסמוך על הדעה שאף שלא הושלש קיימת מצווה זו. ומכל מקום כתב בשו"ת רעק"א, סי' סח כי מדין כיבוד אב מוטל על היורש לעשות את רצון אביו אף אם לא הושלש, אלא שאין כופים על כך.

toraland whatsapp