התשובה
ב"ה
שלום וברכה
ראשית, יש כח על הקפדתך במצווה חשובה זו.
אקדים, שמשאלתך אני מבין שהסכומים שהזכרת הם אינם מדויקים, לכן לא אתייחס למספרים הקונקרטיים האלו אלא לעקרונות.
כידוע, ישנן מספר שיטות בחובת נתינת מעשר כספים כיום, ולמעשה כתבו שמדובר במנהג טוב, ראה את סיכום השיטות והפסק בכך בספרו של הרב יעקב בלוי זצ"ל, צדקה ומשפט, עמ' קכה- קכו. וכתב שעל אף שמקובל שזה מנהג טוב ראוי לומר בתחלה בלי נדר.
לגבי עצם הסוגיה אם אתה מוגדר כעני, אני חושב שאינך מוגדר כעני, מכיוון שבעיקרו של דבר ההכנסות של שניכם הן משותפות, ואם ביחד מצבכם הכלכלי הוא לא רעוע, אינך מוגדר כעני, כך ראיתי בשם הרב עובדיה בשו"ת מעין אומר י עמ' שמז, אך עם זאת מותר לך לקבל את המלגה, ראה בשו"ת תשובות והנהגות א תקסח, שאדם שיש לו כדי פרנסתו מותר לו לקבל עדיין מלגה מהכולל, מכיוון שהדבר מזרז אותו בלימוד, אך כתב שם שבהחלט ראוי להפריש סכום משמעותי לצדקה, וכ"כ גם בשו"ת מבשרת ציון ג סימן ל, וכך ניתן להבין מהירושלמי פאה פרק ח ה"ח שלאחד מתלמידי רבי היו 200 זוז חסר דינר, ורבי זיכה לו את כל המעשר עני במשך שנה שלימה, באו תלמידיו של רבי ומילאו לו את הדינר, אמר להם רבי שיקחו ממנו דינר זה בחזרה, והוא יוכל להמשיך להיות מוגדר עני. ולכאורה התלמידים צודקים, תשלים לו מה שחסר, אלא רבי רצה לזכות דווקא לו ולכן "דאג" שהוא יוגדר תמיד כעני, ניתן אם כן להבין שמותר לאדם להמשיך ולקבל את המעשר עני למרות שיש לו דרכים אחרות להשלים את פרנסתו.
ולכן מצד אחד אינך עני, אך מותר לך לקבל מלגה, ולתת צדקה כפי ראות עינך, ובתנאי שהדבר לא גורם לך בסופו של דבר להזדקק באופן ממשי לבריות.
בברכת התורה והארץ
דוד אייגנר
מכון התורה והארץ
