נעשר כספים

השאלה: שלום וברכה. הנני אברך אב ל6 ילדים ב"ה. ב"ה לפני כמה שנים שמעתי שיעור מכונן ועיינתי במקורות על דבר החומרא ליתן מעשר נוסף על המעשר הקיים. התחזקתי מאוד באמונה ובבטחון והתחלתי לתת חומש. בס"ד, בשל כך זכיתי לפתוח קרן סיוע לאברכים, צירפתי עוד תורמים והגענו תוך כמה שנים לחלוקה שהסתכמה עד כה במאות אלפי שקלים לאברכים הזקוקים לכך. מאז, ראיתי השגחה פרטית מופלאה הרבה מאוד פעמים במצבי הכלכלי. אני מלא שמחה בזה על אף הקושי. אני רוצה לציין שאינני מרחף ואני מודע טוב מאוד למצבי הכלכלי והוא לא רעוע וגם לא מתקרב לכך, אולם כיון שרק אשתי עובדת, אע"ג שיש לנו דירה- יש גם משכנתא, ולפיכך אני חושב- שאני מוגדר כעני, כמו רוב האברכים- המקבלים מלגות שונות מעבר למלגה הבסיסית של משרד הדתות (אני יכול לפרוט את מצבי לפרטים יותר מדוייקים אם יש צורך ע"מ להבין יותר טוב את שאלתי). שאלתי היא כך: שמעתי בשם ת"ח שא"א מצד אחד להיות אברך ולקבל מלגות (בנוסף למה שמביא משרד הדתות) ומצד שני לפזר את הכסף בחומרות שאין להם חיוב הלכתי. הניגון של האמירה היה- אם יש לך כסף תמנע מלקחת מלגה וכך לא יצטרכו להתרים בשבילך, או שיתנו לאברך אחר... אל תבזבז כסף שהוא לא באמת שלך. לדוגמא- ישנו אדם שנותן לי 500 ש"ח מדי חודש. טענת הת"ח - לא יתכן שאתה לוקח כסף זה ואח"כ תורם 1500 ש"ח מדי חודש. אותו תורם לא היה מסכים לכך וגם אתה עצמך עושה צחוק מהעבודה, אל תקח וזהו. טענתי בצידי בתרתי: ראשית כל אם אמנע מלקחת מלגות- אני באמת לא יסגור את החודש ואצטרך להתבטל מתלמודי, ובנוסף לכך- לכ' זוהי לא בזבזנות 'יותר מחומש' כ'תקנת אושא' שעליה אפשר לטעון עלי שאני 'מבזבז'. לכ' זכותי להחמיר את החומרות שלי ואין לזה קשר למצב הכלכלי הנתון שלי- שכשלעצמו אני אכן כן זקוק ונראה לי שאני עונה על הגדר של עני, כמו רוב האברכים (רק אשתי מפרנסת וכ'...). בנוסף לכך, אני לא יודע אם זה שיקול- ב"ה ראיתי הרבה מאוד סיעתא דשמיא וברכה כתוצאה מהמעשרות הללו. אשמח למענה מפורט תודה רבה

התשובה

הרב דוד אייגנר | י"ב שבט תשפ"ה 15:04

ב"ה

שלום וברכה

ראשית, יש כח על הקפדתך במצווה חשובה זו.

אקדים, שמשאלתך אני מבין שהסכומים שהזכרת הם אינם מדויקים, לכן לא אתייחס למספרים הקונקרטיים האלו אלא לעקרונות.  

כידוע, ישנן מספר שיטות בחובת נתינת מעשר כספים כיום, ולמעשה כתבו שמדובר במנהג טוב, ראה את סיכום השיטות והפסק בכך בספרו של הרב יעקב בלוי זצ"ל, צדקה ומשפט, עמ' קכה- קכו. וכתב שעל אף שמקובל שזה מנהג טוב ראוי לומר בתחלה בלי נדר.

לגבי עצם הסוגיה אם אתה מוגדר כעני, אני חושב שאינך מוגדר כעני, מכיוון שבעיקרו של דבר ההכנסות של שניכם הן משותפות, ואם ביחד מצבכם הכלכלי הוא לא רעוע, אינך מוגדר כעני, כך ראיתי בשם הרב עובדיה בשו"ת מעין אומר י עמ' שמז,  אך עם זאת מותר לך לקבל את המלגה, ראה בשו"ת תשובות והנהגות א תקסח, שאדם שיש לו כדי פרנסתו מותר לו לקבל עדיין מלגה מהכולל, מכיוון שהדבר מזרז אותו בלימוד, אך כתב שם שבהחלט ראוי להפריש סכום משמעותי לצדקה, וכ"כ גם בשו"ת מבשרת ציון ג סימן ל, וכך ניתן להבין מהירושלמי פאה פרק ח ה"ח שלאחד מתלמידי רבי היו 200 זוז חסר דינר, ורבי זיכה לו את כל המעשר עני במשך שנה שלימה, באו תלמידיו של רבי ומילאו לו את הדינר, אמר להם רבי שיקחו ממנו דינר זה בחזרה, והוא יוכל להמשיך להיות מוגדר עני. ולכאורה התלמידים צודקים, תשלים לו מה שחסר, אלא רבי רצה לזכות דווקא לו ולכן "דאג" שהוא יוגדר תמיד כעני, ניתן אם כן להבין שמותר לאדם להמשיך ולקבל את המעשר עני למרות שיש לו דרכים אחרות להשלים את פרנסתו.

ולכן מצד אחד אינך עני, אך מותר לך לקבל מלגה, ולתת צדקה כפי ראות עינך, ובתנאי שהדבר לא גורם לך בסופו של דבר להזדקק באופן ממשי לבריות.

בברכת התורה והארץ

דוד אייגנר

מכון התורה והארץ

toraland whatsapp