שעון שבת

שאלה

שלום הרב יהודה עמיחי נר"ו נהגנו בביתנו כדעת הרב אויערבך והרב עובדיה יוסף וכמובא בספר שמירת שבת כהלכתה להתיר שינוי בשעון שבת רק כאשר ממשיכים מצב קיים. טעם הדבר לכאורה שיש כאן הסרת מונע ותו לא (יביע אומר). התעורר ויכוח בביתנו אם השינוי יכול להיעשות בכל עת או רק בעת שהמצב המסויים קיים. כלומר, אם כוונתי שעון שבת למזגן שידלק בין שתיים לארבע בצהרים, ואני רוצה להאריכו עד השעה שש בצהרים, האם עלי לחכות עד השעה שתיים שהמזגן יידלק ואז להאריך או שרשאי אני להאריך את השעון (מארבע לשש) אף בשעה שתים עשרה בשעה שהמזגן לא התחיל עדיין לעבוד. הסברה להתיר היא שאם סיבת ההיתר היא הסרת המונע ולא נעשית כאן מלאכה כלל (לשון הגרש"ז) מאי נפק"מ? בחיפושי אחר תשובה לא מצאתי בכתובים התייחסות מפורשת. על כן אני פונה לכבודו שנה טובה אבישי

תשובה

בס"ד


שלום וברכת ד'


החידוש היה שלמרות ויש חשמל במערכת אפשר להאריך ואין להחשיב זאת כמוסיף שמן בנר, אלא פעולה זו של הארכת השעון היא אפילו לא גרמא אלא כסגירת חלון שלא תכנס הרוח, ועל כן זה לא בגדרי גרמא כלל. אבל לפני הדלקת האש במערכת אין ספק שמותר להעריך, ועיין במכתבו של הגרש"ז זצ"ל לחזו"א שכאשר החוטים אין בהם נשמה וחיות אפשר לעשות כל מה שרוצים, ועל כן אפשר בודאי להאריך לפני הדלקת המזגן, ונראה שבזה הכל מודים שאין כל איסור. 


כתיבה וחתימה טובה

יהודה הלוי עמיחי

מכון התורה והארץ 

הרב יהודה הלוי עמיחי | ט' אלול תשע"ה 14:06