ברכת המזון בשטחי לחימה וב'איתורים'

השאלה:

במהלך המלחמה הנוכחית - 'חרבות ברזל', חיילי ישראל משמידים בתי אויב ומאתרים מבנים לצורך שימוש בהם. 'איתורים' אלה משמשים בדרך כלל ללינה של הכוחות הלוחמים ולבניית עמדות קרב קדמיות שמהם מנהלים את המשך הלחימה. חיילים מעדות אשכנז שאלו האם נכון לומר בברכת המזון: 'הרחמן הוא ישלח לנו ברכה מרובה בבית הזה ועל שולחן זה שאכלנו עליו'? שאלה זו רלוונטית גם להמשך הלחימה, כאשר אוכלים במגננים פתוחים ללא קורת גג.

התשובה

הרב שבח שולמן | אמונת עתיך 146 עמ' 45

כך כתב הרמב"ם (הל' קריאת שמע פ"א ה"ז): 'כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות הרי זה טועה וחוזר ומברך כמטבע'. ה'מגן אברהם' (סי' סד ס"ק ג) סייג וכתב שדבריו נאמרו רק אם פתח או חתם שלא כראוי וזו לשונו:

בברכה במקום שלא תיקנו... אבל אם שינה בנוסח הברכה ולא אמר אותו לשון ממש אלא שאמר בנוסח אחר בענין הברכה – יצא.

מכך הסיק בשו"ת 'שיח יצחק'[1] כי אין קפידא אם משנים את נוסח 'הרחמן', שהוא קל יותר מברכות קריאת שמע ותפילה. ברכת 'הרחמן' שלפנינו נתקנה כדי לברך את בעלי הבית שאכלנו על שולחנם. הנוסח מתאים כאשר אדם אוכל על שולחנו בביתו, או על שולחן חברו.[2] אולם, כאשר אוכלים בבית גוי או במרחב ציבורי, הנוסח אינו הולם, מה עוד שבברכת גוי קיים חשש של איסור 'לא תחנם'.[3] בשו"ת 'שיח יצחק'[4] מובא שאסור לברך גוי גם שלא בנוכחותו. על כן, לשיטתו, אדם ששוכר דירה מנוכרי, לא יברך את הבית והשולחן שאכל עליו. כאשר המהרש"ל בירך ברכת המזון בבית נוכרי, היה אומר: 'הרחמן הוא ישלח לנו ברכה מרובה במקום הליכתנו ובמקום ישיבתנו עד עולם'.[5] הצעות נוספות הועלו בידי הפוסקים על מנת להחליף את נוסח 'הרחמן' המקובל, בעת הצורך,[6] אולם בשל שני נימוקים נראה כי בהתייחס ללוחמים נכון לאמץ את נוסח מהרש"ל: א) תוכן הברכה 'הליכתנו... וישיבתנו' משקף נכונה מציאות של לוחמים המשאירים מאחור את הבית והשולחן ב'איתור', ויוצאים לשדה הקרב. יתר על כן, פעמים רבות בתים אלה נהרסים, והלוחמים עוברים ל'איתורים' קדמיים יותר. וגם אם הבית לא נהרס, ייתכן שבהסכם עתידי הוא ישוב לבעליו הנוכרים, ונמצאנו מברכים את הגוי. ב) נוסח המהרש"ל מתאים גם ללוחמים האוכלים בשטח פתוח ללא קורת גג, כפי שפסק ה'חשוקי חמד' (ברכות מו ע"א):

האוכל בגינה או בכל מקום שאינו בית, נראה דיאמר הרחמן הוא ישלח לנו ברכה מרובה בהליכתנו ובישיבתנו, ואל יאמר הרחמן ישלח לנו ברכה מרובה בבית זה ועל שולחן זה שאכלנו עליו.

בכך נוצרת אחידות בנוסח הברכה שמברכים בעת לחימה, ונוסח אחד יתאים הן לחיילים שבתוך ה'איתור' הן לאותם שחוצה לו. על כן, ראוי להמליץ לרבנות הצבאית לעדכן ולהדפיס נוסח ברכת המזון מעין זה, לחיילים המתמרנים.



[1].     שו"ת שיח יצחק, סי' צט.

[2].     כאשר כל אחד אוכל משלו – ראה משנ"ב, סי' קצג ס"ק כז, שיאמרו 'הרחמן הוא יברך אותנו'.

[3].     מטה משה, ח"ב סי' שלה; מגן אברהם, סי' קפט ס"ק א; אוצרות הברכה, עמ' קנח; שו"ת שיח יצחק, סי' צט: מברכים גוי מפני דרכי שלום, אך בלאו הכי אין לברך גוי. ועיין שם אודות ברכת יעקב אבינו לפרעה; וי"א שאם מכיר את הגוי ואוהבו לא שייך איסור זה.

[4].     שו"ת שיח יצחק, שם.

[5].     מטה משה, ח"ב סי' שנ; באר היטב, או"ח סי' קצג ס"ק ה.

[6].     מטה משה, ח"ב סי' שלה, שנ; משנ"ב, סי' קצג ס"ק כז: 'הרחמן הוא יברך את בעל הבית הזה – וקאי על בעל הסעודה'. אולם במקרה שלפנינו ייתכן שמנת הקרב לא שייכת לצבא, והחייל זכה בה (נפקא מינה - לדוגמה - למשלוח מנות בפורים או לקדש אישה, ועי' הקיבוץ בהלכה, עמ' 166, 172 לגבי סעודת הבראה וכתובה, ושם עמ' 274, 356). אפשרות נוספת לנוסח אחיד היא שהחיילים האשכנזים יאמרו את נוסח בני עדות המזרח: 'הרחמן הוא ישלח לנו ברכה מרובה והצלחה בכל מעשה ידינו' במקום 'הרחמן הוא ישלח לנו ברכה מרובה בבית הזה ועל שולחן זה שאכלנו עליו'. וראה שיח יצחק, שם.

toraland whatsapp