התשובה
ב"ה ל' סיוון ה'תשפ"ה – א' דראש-חודש תמוז הבעל"ט
מנחה אחרי השקיעה או מעריב לפני צאת הכוכבים
לכבוד השואל
שלום וברכה וחודש טוב ומבורך
בתשובה לשאלתך, האם כאשר יש ציבור שרוצים להתפלל מנחה ומעריב בסמיכות כי אין להם סבלנות לחכות. מה להעדיף מנחה אחרי השקיעה ומעריב אחרי צאת הכוכבים, או מנחה לפני השקיעה ומעריב לפני צאת הכוכבים?
תשובה קצרה: כאשר יש ציבור שרוצים להתפלל מנחה ומעריב בסמיכות ואם לא כן אנשים יתפזרו אחר מנחה אם לא יצרפו את התפילות. במקרה זה עדיף להתפלל מנחה לפני השקיעה וכמה שיותר סמוך לה. ומיד אחר מנחה יאמרו מזמור תהילים ואז יתחילו מעריב – ולאחר התפילה הם כבר יהיו לאחר צאת הכוכבים ואז יאמרו בציבור קריאת שמע, וכך גם לא ישכחו לקרוא אותה בבית.
תשובה מורחבת:
הדעה הרווחת בפוסקים שלמעשה לכתחילה צריך להתפלל מנחה לפני השקיעה אף שיש מחלוקת ראשונים בנידון האם השקיעה היא תחילת השקיעה או סוף השקיעה כפי שהרחיב בגדלותו הגר"ע יוסף זצ"ל, אך בסוף דבריו למרות שהוא לאדם שאין לו מניין למנחה לפני השקיעה שהוא יכול להתפלל מנחה בציבור אחרי השקיעה ולא צריך להתפלל ביחידות לפני השקיעה, אך גם הוא כתב שלכתחילה צריך להתפלל מנחה לפני השקיעה.
בנוסף לכך יש מן הפוסקים שכתבו שאף בדיעבד צריך להתפלל ביחידות מנחה לפני השקיעה ולא בציבור אחר השקיעה, כפי שהעיד הרב אליהו מני זצ"ל שכן המנהג בארץ ישראל וכפי שכתב רבינו יוסף חיים זצ"ל בשמו בשו"ת רב פעלים ח"ב סי' יט; וכן פסק למעשה מו"ז הרב עובדיה הדאיה זצ"ל בשו"ת ישכיל עבדי ח"ה או"ח סי' כט; וכן פסק הרב חיים דוד הלוי זצ"ל בשו"ת עשה לך רב ח"ב סי' כד; בתשובה לשואל ששאל האם להתפלל בציבור אחרי השקיעה כתב לו להתפלל מנחה ביחידות לפני השקיעה ולאחר מכן יענה אמן אחרי חזרת הש"ץ וכך יצא חובה גם תפילה בציבור.
מאידך, להתפלל תפילת מעריב בציבור לפני צאת הכוכבים הפוסקים מתירים כפי שפסק השו"ע או"ח סי' רלה סעי' א. אמנם פסק מרן שלכתחילה מותר לעשות כן דווקא אף אם התפללו מנחה קודם פלג המנחה, אך כתב המשנה ברורה שתנאי זה הוא דווקא ביחיד, אבל בציבור לא אומרים כן, אלא מותר להם לעשות מניין מנחה לפני השקיעה ולאחר השקיעה להתפלל מעריב באותו יום, אם קשה לקבץ לאחר מכן את הציבור כפי שפסק המשנ"ב באו"ח סי' רלה ס"ק יא, שמחלק בין יחיד לציבור וכלשונו:
"אבל אם באותו היום גופא התפלל מנחה אחר פלג שוב אסור לו להתפלל ערבית קודם הלילה דהוי תרתי דסתרי באותו יום גופא [טז] וכ"ז אם מתפלל ביחידי אבל צבור שהתפללו מנחה וכשילכו לביתם יהיה טורח לקבצם שנית לתפלת ערב ויתבטל תפלת הצבור לגמרי הקילו האחרונים שמותר להתפלל ערבית סמוך למנחה ועיין לקמן בסימן רל"ה ס"א".
חשוב לציין שאצל יוצאי ספרד אף שהקפידו מאוד שלא להתפלל מנחה אחרי השקיעה (אלא אם כן אדם היה אנוס ולא הספיק). אך לגבי תפילת מעריב מוקדם היה מנהג די נפוץ בירושלים להתפלל מנחה קוב לפני השקיעה ולאחר מנחה אמרו 'לדוד ה' אורי וכו' ...' 'שיר המעלות הנה ברכו את ה' ..' ובליל ר"ח אמרו במקום זה 'ברכי נפשי' ומיד לאחר מכן התפללו מעריב. ועד היום הוא קיים. אך אצל יוצאי אשכנז מקובל שלא להתפלל מעריב לפני צאת הכוכבים, למעט מקרים חריגים, אך מתוך הדברים שהבאנו לעיל הדעה הרווחת היא להימנע מתפילת מנחה אחרי השקיעה – אך תפילת מעריב לפני צאת הכוכבים יש לה יותר בסיס הלכתי ובלבד שיזכרו לומר קריאת שמע אחרי צאת הכוכבים.
יתכן שמסיבה זו גם מנהג יוצאי ספרד לומר את כל שלושת הפרשיות בקריאת שמע על המיטה שמא אדם שכח לומר קריאת שמע אחר צאת הכוכבים.
אכן למנהג חלק מקהילות החסידים שהתפללו לכתחילה מנחה אחרי השקיעה, ואף שהיה מי שערער על כך השיב לו האדמו"ר מצאנז הרב יחזקאל הלברשטאם זצ"ל בשו"ת דברי יציב- שהוא מנהג ותיקין ושאין לערער אחריו. ולדעתו צריך להקפיד יותר על תפילת ערבית אחר צאת הכוכבים.
אך כאמור רוב יוצאי אשכנז לא נוהגים להתפלל מנחה לכתחילה אחר השקיעה. ולדידם צריך להקפיד על מנחה לפני השקיעה ואפשר להקל רק בשעת הדחק כלשון המשנ"ב על תפילת מעריב לפני צאת הכוכבים. מה שאצל יוצאי ספרד הדבר יותר מקובל להתפלל מעריב לפני צאת הכוכבים.
בברכת התורה והארץ
אהוד אחיטוב
