קביעות סעודה על איטריות מבושלות או סופגניות מטוגנות

התשובה

ב"ה ז' טבת ה'תשפ"ה

שלום וברכה וכל טוב

בתשובה לשאלתך, אודות מנהגו של מהר"י בירב לקבוע סעודה על איטריות מבושלות במים, לא מצאתי את אזכור הדברים בילקוט יוסף וכפי הנראה ראית זאת בספר אחר.

אך על כל פנים מקור הדברים הוא בכתב יד שהיה אצל הרב הגאון החיד"א זיע"א, שהביאו את הנהגתו של מהר"י בירב בספרו 'מחזיק ברכה' על שו"ע או"ח סי' קסח ס"ק ג, ואצטט את לשונו של החיד"א (שם):

"הרב הגדול מהר"י בי רב בירך על הבינגואילוס שהם סופגנין המוציא לפי שקבע סעודתו עליהם...", והוא ממשיך שמקור הדברים הוא "קונטריס כ"י (כתב יד) מחידושי דינים מרבני ירושלם הקדמונים משנת הרס"ט א'...".

דבריו הובאו גם על ידי אחד מגדולי חכמי דמשק רבינו יצחק אבועלאפיא זצוק"ל ונדפס בספרו שו"ת פני יצחק אות ריב, וז"ל:

"סופגנין הנקראים בימואילוס הנעשים ממצה כתושה עם מים ומי ביצים ואח"כ מטגננים אותם בשמן ואוכלים אותם אחר כך עם צוקאר או דבש הסכמת האחרונים לברך עליהם בורא מיני מזונות כמ"ש הרב סמא דחיי סי' ה' יע"ש וכן הדין בסופגנין הנעשים מעיסה רכה של סולת או קמח הנקרא בערבי 'זלאבי'ה' ובלשון לע"ז 'כימואיליס' שקולים אותם בשמן ואוכלם בדבש דאם לא קבע סעודתו עליהם יברך מזונות, ואם קובע סעודה עליהם יברך על הפת תחלה. ואם אין לו פת לברך עליו תחלה יברך עליהם המוציא וברהמ"ז לפי שקבע סעודה עליה כמ"ש המחב"ר על מהר"י בירב שעשה כן כמ"ש בשמם הכ"מ דמ"ה ע"ב אות כ"ו יעש"ב".

אך כאמור להלכה למעשה כתבו הפוסקים שמברכים עליהם 'בורא מיני מזונות' אף אם קבע עליהם שיעור סעודה, וכפי שציין המהדיר של הספר 'פני יצחק' אות רטו; שלמעשה לא ניתן לקבוע עליהם סעודה לענין ה'מוציא' ו'ברכת המזון'.

 בברכת התורה והארץ

אהוד אחיטוב