התשובה
- ב"ה
שלום וברכה וכל טוב
שאלתך היא האם לאור דברי המשנה כל פת שנילושה במי פירות בלבד מברכים עליה המוציא אף אם קובעים עליה סעודה?
- תשובה: המשנה דיברה על פת שנילושה במי פירות בלבד, שהיות ולא הוכשרה לקבל טומאה לא צריך לאכול אותה בנטילת ידיים, אך המשנה אינה עוסקת בפרטי המקרים, ולמעשה עצם הלישה במי פירות לא פוטרת מנטילת ידיים באופן גורף אלא כפי שיתבאר להלן:
- מנהג יוצאי ספרד שהגדרת "עיסה מתוקה" לעניין ברכת מזונות, היא כשמרגישים את המתיקות שלהן. כלשון השו"ע (או"ח סי' קסח סעי' ז) "והוא שיהיה טעם תערובת המי-פירות או התבלין ניכר בעיסה". אך מתיקות קלה שאינה נרגשת נחשבת עדיין ל"המוציא", עי' שו"ת אור לציון ח"ב עמ' צד סעי' ד, ועי' הרב אהרן זכאי "אוצרות ההלכה - הברכה והלכותיה" סי' כ סעי' ב והע' 2-3 בשם הרב יעקב יוסף זצ"ל, שהגדרת מתיקות היא כשיש יחס של 20% בין הסוכר לקמח. לדוגמא: 2 כוסות סוכר בכל ק"ג קמח).
- לעומת זאת מנהג יוצאי אשכנז – שהגדרת "עיסה מתוקה" היא רק אם מי הפירות, הסוכר או השמן, מהווים רוב ביחס למים, עפ"י דברי הרמ"א (סי' קסח סעי' ז בהגה): "הרבה תבלין או דבש, שכמעט הדבש והתבלין הם עיקר, וכן נוהגים". וכפי שפירש המשנ"ב (או"ח ס"ק לג): "שכ"כ תבלין מעורב בהן עד שעל ידי זה יהיה מנכר התבלין בטעם יותר מהקמח וכן בדבש ושמן וחלב בעינן שיהיה הרוב מהן ומיעוט מים שעי"ז נרגש מהן הטעם הרבה מאד עד שעי"ז הם העיקר וטעם העיסה טפל... ".
- בנוסף לכך, אף הלחמניות המתוקות שטעם המתיקות שלהן מורגש היטב בבצק - בדרך כלל אוכלים מהם לפחות כמות של 56 גרם שהוא שיעור כביצה. במצב כזה לדעת הרבה פוסקים צריך לברך עליהם "המוציא". הסיבה היא שבימינו דרך בני אדם לקבוע סעודה על לחמניות אלו שזה המדד לברכת "המוציא" (עי' ברכת ה' ח"ב פרק ב סעי' כב, שו"ת באהלה של תורה - בשונה מעוגות ועוגיות שהגדרת קביעות סעודה עליהן תלויה בכמויות). ואף שלדעת חלק מהפוסקים לחמניות מתוקות דומות לעוגות ועוגיות לעניין הגדרת שיעור סעודה, אך יש שחולקים על כך. לכן ראוי שלא להיכנס למצב של "ספק ברכות" ולאכול 'לחמניות מתוקות' רק בתוך הסעודה (עפ"י אור לציון ח"ב עמ' צז סעי' ד).
- לכן אף לחמניות שנילושו במי פירות בלבד, אם טעם המתיקות לא נרגשת בהן (לפי שתי השיטות שהובאו לעיל) לדעת הרבה פוסקים אין זה פוטר אותם מנטילת ידיים ומברכת 'המוציא' משום שזה לחם שקובעים עליו סעודה.
- כמובן שכדי לצאת ידי ספק לכן עדיף לברך 'המוציא' על לחמניות רגילות ולאכול יחד איתם את הלחמניות שנילושו במי פירות.
- 'ויאכלו ענבים וישבעו'
בברכת התורה והארץ
אהוד אחיטוב
