הלכה יומית: א' אב « הקודם | הבא »

ערב תשעה באב - סעודה מפסקת

מתוך פניני הלכה | הרב אליעזר מלמד

ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת שלפני הצום, לא יאכל אדם שני תבשילים (תענית כו, ב, במשנה), מפני שבאותה שעה האבל על החורבן גובר ואין ראוי שאדם ינהג בעצמו חשיבות ויענג עצמו בשני תבשילים. אבל בתבשיל אחד אין עינוג מיוחד. וכן לא יאכל בשר ולא ישתה יין (תענית שם), מפני שאלו מאכלים חשובים ומשמחים. ואמנם כיום מנהג ישראל שלא לאכול בשר ולא לשתות יין מראש חודש אב (לעיל ח, יג), אלא שעד הסעודה המפסקת איסור אכילת בשר ושתיית יין ממנהג ראשונים, ובסעודה המפסקת האיסור מדברי חכמים. ולכן חולה או יולדת שהבשר יכול לחזקם רשאים לאכול בשר בתשעת הימים, אבל בסעודה המפסקת אסור להם לאוכלו.

 

ומהי סעודה המפסקת? זו הנעשית אחר חצות היום והיא הסעודה האחרונה שלפני הצום. אבל אדם שאוכל את סעודתו האחרונה לפני חצות היום, רשאי לאכול בה שני תבשילים. והמנהג המקובל, שאוכלים בצהרים סעודה רגילה עם כמה תבשילים, ולקראת הצום אוכלים את הסעודה המפסקת ובה תבשיל אחד בלבד. ולא יערים לאכול סמוך לצום סעודה עם כמה תבשילים ואח"כ יברך ברכת המזון ויפסיק מעט ומיד יאכל עוד סעודה כדי שזו תחשב לסעודה המפסקת.

 

אמנם בדיעבד, כשלא הספיק לאכול בצהרים ארוחה מלאה, והתאחרה לו השעה והוא חושש שאם לא יאכל כמה תבשילים יקשה עליו הצום, יכול לאכול ארוחה מלאה, ואחריה ילך לבית הכנסת ויתפלל שם מנחה, ואח"כ יחזור לביתו לאכול את הסעודה המפסקת. ויזהר שלא לאכול בסעודה הראשונה הרבה עד שלא יהיה לו תאבון לסעודה המפסקת (שו"ע ורמ"א תקנב, ט; מ"ב כב).